Printer Friendly
פסח
מישהו אמר באוזניי לאחרונה שהוא לא מבין או רואה איך אפשר לדבר על משהו חדש בשולחן הסדר בפסח – כל מה שאפשר היה להגיד ולפרש כבר נאמר בכל עשרות השנים שהוא חוגג את חג הפסח. אמרתי לו שאני חושב שההשקפה שלו בנוגע לסדר פסח החג קצת צרה מדי.
מגוון רחב של סוגיות אנושיות, ובפרט יהודיות, שנוגעות לעבדות ולחירות, לתכלית ולייעוד של הפרט והעם מתחדש בחיינו מדי יום ביומו כמעט. הרב הצעיר והנהדר בקהילה שלנו, איתיאל גולדוויכט, ניהל אתי דיון על השעבוד של הדור הצעיר שלנו היום להתכתבות בטלפון ולשימוש בסמארטפון בכלל. הוא ציין באוזניי שלמרות כל החרמות, הפילטרים והשיטות האחרות שנועדו לשחרר את האדם מהאחיזה והשליטה של המתקנים האלה, הפך השימוש הבלתי פוסק בהם לכפייתי ובלתי נשלט כמעט, בוודאי בקרב דור התלמידים בישראל. ואני בטוח שזה נכון גם לגבי דור התלמידים בשאר העולם המערבי היום.
שעבוד לובש צורות שונות ותחפושות מגוונות. יש הבדל גדול בין שעבוד לעבודה. שעבוד הוא מצב של כפייתיות ואובססיה שחונק את היצירתיות שברוח האדם ואת נשמתו ומוביל לחוסר שביעות רצון, לאכזבה, שעמום ובסופו של דבר גם להידרדרות גופנית, מוסרית ונפשית.
אחד המאפיינים הנהדרים של חג הפסח הוא נקודת המבט החדשה והרעננה שהוא מעניק לנו על דברים. בתהליך ניקוי וביעור החמץ מן הבתים והנשמות אנחנו גם פותחים את עצמנו להשקפות ולאתגרים חדשים שיכולים לעורר בנו השראה ולהעלות אותנו לרמה גבוהה יותר של תחושת ייעוד והישגים.
הסדר מאפשר לנו לקיים דיון משפחתי במגוון סוגיות, מאחר שההגדה עצמה מעלה כמעט כל נושא אנושי שאפשר להעלות על הדעת – משפחה, מסורת, תורה, ארץ ישראל, הייעוד שלנו כעם יהודי והייעוד שלנו כפרטים, הכרה בקיום הרע והבנתו והצורך האנושי האולטימטיבי להישען על אמונה בבורא עולם.
הסוגיות האלה רלוונטיות מאוד לעולמנו היום ומשפיעות על כל משפחה וכל בית. רוב ימות השנה אין לנו כמעט זמן או רצון להתעכב על העניינים האלה מפני שהמטלות רבות וטרדות החיים בלתי פוסקות. אך בליל הסדר יש זמן, יש יכולת נפשית ויש חירות פסיכולוגית לעסוק בנושאים כאלה. רעייתי, זיכרונה לברכה, סיפרה לי שכאשר הייתה בת עשר או 11, התארח בביתם לסדר פסח רב גדול. אותו רב גדול דיבר איתה, לימד אותה מנגינות שירים, נתן לה עצות לחיים ועורר בה הערכה לעומק שקיים במסורת היהודית. לא פעם היא סיפרה לי שאותו ליל סדר השפיע עליה מאד והיה רגע מכונן בחייה. היא לא למדה בבית ספר יהודי, ולכן הייתה הילדה האורתודוכסית שומרת השבת היחידה בקבוצת חברים ותלמידי בי"ס ציבורי שלא היו דתיים.
היא סיפרה לי שחוויית סדר הפסח באותה השנה חיזקה אותה לכל שארית שנותיה בתיכון ובמכללה והעניקה לה מתנה עצומה של ביטחון עצמי, זהות וגאווה יהודית. נדמה לי שזה בדיוק מה שסדר פסח אמור לעשות למען כולנו.
חז"ל קוראים לנו לספר ביציאת מצרים, ואומרים שכל המרבה הרי זה משובח. זה מתיישב עם משפט נוסף שמופיע בהגדה ואומר ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
הסדר נועד להביא לכך שיציאת מצרים תהיה עניין רלוונטי לכל מי שיושב סביב שולחן הסדר גם היום, למעלה משלושת אלפים שנים אחרי המאורע. הסדר לוקח אותנו חזרה בזמן, שכן הטקס מחיה את העבר שמשפיע מצבנו היום ועל האתגרים שעומדים בפנינו כעת. בשבילנו יציאת מצרים היא סיפור מתמשך ולא רק מאורע חד-פעמי שהתרחש בעבר. זה סוד כוחה של חוויית הסדר ושל ההתחדשות שיש בה שנה אחר שנה.
תמיד יש משהו חדש שאפשר וצריך לומר בשולחן הסדר. ההתחדשות הבלתי פוסקת הזאת של רעיונות ומסורות היא שמעניקה לחג הפסח את יכולתו הייחודית לייצג חירות אמיתית וחופש פסיכולוגי, רוחני ונפשי. אותם טקסים עתיקי יומין נותנים לנו את הכלים להתמודד עם הבעיות המודרניות, לכאורה, שיש בחיינו כיום. ליל הסדר הוא חוויה שיש להוקיר, להעריך ולאהוב.
אני מאחל לכולכם פסח כשר ושמח.
הרב דוב בערל וויין
