Printer Friendly
ויקהל-פקודי
הלקח העיקרי שאנחנו לומדים בפרשת השבוע, שמסתתר אולי בין שפע הפרטים על המשכן בפרקים אחרונים אלה של ספר שמות, הוא תפיסת יסוד ביהדות: מתן דין וחשבון. משה מציג לבני ישראל דין וחשבון על כל העבודה שנעשתה בבניית המשכן ועל כל שקל שהושקע בפרויקט הזה.
משה היה מוטרד כשלא הצליח בתחילה לפרוס דין וחשבון על אלף שקלים שנעלמו, לכאורה, ולכן לא אפשרו לו להגיע לאיזון מלא בין ההוצאות להכנסות. רק מאוחר יותר, כשהצליח להיזכר שהסכום החסר שימש ליצירת הווים לעמודים שהחזיקו את וילונות המשכן, היה הדיווח שלו מלא ומדויק.
בסוף חיינו, דין וחשבון הוא האתגר והמבחן העיקרי שמולו אנחנו ניצבים. שלמה המלך אומר לנו בספר קהלת "כי את כל מעשה האלוהים יבוא במשפט". התפיסה הזאת של מתן דין וחשבון על כל מעשינו היא זאת שמאפשרת להנחת היסוד של החיים היהודיים - שכר ועונש, הזמני והנצחי – לתפקד.
אחת מנקודות התורפה הגדולות של בני אדם כיחידים וכחברות היא אותה אשליה שלא נצטרך לתת דין וחשבון על משגים, כישלונות וחטאים שבמעשה ובחוסר מעשה. אנחנו חיים בעולם שבו כל אדם וכל דבר זכאים לציון עובר. במערכת החינוך התורנית שלנו, ככל שהתלמיד מבוגר יותר וככל שהרמה והמוניטין של המוסד שבו הוא לומד טובים יותר, הוא נדרש פחות ופחות לתת דין וחשבון.
בלי מערכת של בחינות ובלי קביעת מטרות ריאליות ללמדנות, אין שום דרישה לאחריות או למתן דין וחשבון. בטווח הרחוק תפיסה כזאת תמיט הרס על הפרט וגם על המערכת עצמה.
בדמוקרטיה הבחירות שנערכות מעת לעת מאלצות את המנהיגים הפוליטיים לתת דין וחשבון על מעשיהם בתקופת כהונתם. גם אם בפועל זה לא תמיד עובד, לפחות בתיאוריה קיימת בחברה ובמערכת הפוליטית דרישה לאחריות ולדיווח. בדיקטטורה אין יום שנקבע מרצון למתן דין וחשבון או תביעה לאחריות.
איש אינו אוהב להיות כפוף לשיקול דעתם של אנשים אחרים, ולכן אנחנו רואים שמוסדות רבים בתחומי העסקים, החינוך, החברה והדת הם בעצם מיני-דיקטטורות. נביאי ישראל דרשו מעם ישראל וממנהיגיו לתת דין וחשבון ביחס לתביעות המוסריות שהתורה והקב"ה עצמו, כביכול, הציבו בפניהם. בדרך זו שימשו נביאי ישראל בלם חיוני למונרכיה עריצה ובעלת כוח בלתי מוגבל.
חכמי התלמוד הבינו היטב שהם צריכים לתת דין וחשבון על החלטותיהם ומעשיהם. לא פעם התחושה הזאת הייתה התמקדה בחכם מסוים אחד שלו הם חשו צורך לתת דין וחשבון. מר שמואל הגדול חש כך כלפי רב, וכשזה נפטר מן העולם אמר עליו "הלך האיש שהייתי מתיירא ממנו". התפיסה הזאת מלווה אותנו דורות רבים. כולנו חייבים לתת דין וחשבון על מעשינו בעבר ולהיות אחראים על מעשינו בעתיד. אין ספק שבאור זה נישפט וכך גם יישפטו ההישגים שלנו בימי חיינו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
