Printer Friendly
זאת אשמתנו – האומנם?
שגריר ישראל בשוודיה התראיין השבוע בתחנת רדיו בשטוקהולם. הוא התראיין בהקשר לפיגוע בקופנהגן שבו נרצח מאבטח היהודי ליד בית הכנסת. אחרי שהשגריר נתן ביטוי לתחושות האימה והקבס שהוא חש בעניין זה, שאלה אותו המראיינת ה'מקסימה' "אתה לא חושב שגם היהודים צריכים לשאת בחלק מהאשמה על ההתקפות האנטישמיות האלה?"
השגריר השיב שהוא מתנגד לעצם השאלה ושאנטישמיות קלאסית תמיד מטילה את האשמה על עצם קיומה על החסרונות והחטאים של היהודים בלי לעצור רגע ולבחון את התנהגותה שלה ואת אמונותיה המסוכנות וההרסניות.
חשבתי על השאלה ששאלה המראיינת השוודית את השגריר. באלפי שנות הקיום היהודי כבר הועלו כמה השערות ותיאוריות שניסו להסביר את תופעת האנטישמיות. האנטישמיות היא התנהגות בלתי רציונאלית שמבוססת על הנחות מסולפות ותיאוריות קשר, ובמקרים רבים היא תוצר של מחלה פסיכולוגית ופתולוגית שפוגעת ביחידים ובאומות.
בהיעדר כל הסבר הגיוני או רציונאלי להתנהגות ההרסנית האינסופית הזאת, כמעט טבעי להפנות את המבט מן הפושעים ולמקד אותו בקורבנות הפשע. פרנקלין רוזוולט אמר פעם שיש משהו בדבריו של היטלר שקבל בפומבי על כך שיש יותר מדי רופאים יהודים בגרמניה. חוסר היכולת לקרוא לילד בשמו, להכיר במציאות שמעודדת אלימות אידיאולוגית מרושעת ומתעלמת מן הפגמים המוסריים והחברתיים של החברות שבהן קיימת אנטישמיות, תמיד הסיט את החיפוש אחר הסיבות לאנטישמיות ליהודים עצמם, לקורבנות התופעה, במקום להתמקד באלה שמבצעים ומנציחים אותה.
כולנו יודעים, כמובן, שהעם היהודי איננו מושלם ושהחברה היהודית חוטאת לא פעם. אפילו הקיום הפומבי של המצוות בחברה שלנו לוקה בחסר מבחינת המוסר המושלם והצדק המוחלט. מוסר מושלם וצדק מוחלט הם יעדים שהיהדות והחברה היהודית הציבו לעצמן, אך לא תמיד הם גם המציאות. עם זאת, תמיד היו בעולם היהודי אנשים דגולים וצדיקים שהגיעו לרמות נשגבות של מוסריות ורוחניות.
ליהודים יש מין דחף לתבוע שלמות מעצמם, ממנהיגיהם ומן החברה שבה הם חיים. בגלל הדחף הזה, ראוי להערצה ככל שיהיה, העולם היהודי עסוק ללא הרף בהתבוננות פנימית ובביקורת עצמית שלעתים אפילו גורמות לכך שיהודים חשים ניכור כלפי אמונות היהדות ומנהגיה. כך קורה שיש יהודים ממורמרים שמביעים בגלוי חוסר שביעות רצון מהעם היהודי וממצוות הדת היהודית ומעבירים את המסר הזה, בין במודע ובין שלא במודע, לעולם כולו.
מאחר שהיהודים תובעים שלמות מהחברה שבה הם חיים, אין זה בלתי סביר שגם החברה הכללית, הלא-יהודית, תעלה את הרף כשמדובר ביהודים ותצפה מהם לשלמות. כבר היה מי שאמר באירוניה שהיהודים הם בני העם היחיד בעולם המערבי שמנסים להיות נוצרים טובים. מאחר שהיהודים, הדת היהודית והחברה היהודית תמיד יימצאו לוקים בחסר ורחוקים משלמות, תמיד תהיה קרקע פורייה שעליה זרעי האנטישמיות יוכלו להיזרע ולשגשג.
האנטישמיות איננה אשמתנו. באופן יחסי להתנהגות האנושות במשך אלפי השנים, הרקורד של העם היהודי הוא דוגמה ומופת. נכון שתמיד עלינו לשאוף לשפר את אמות המידה וההתנהגות שלנו, את דרישות המוסר והצדק החברתי, אך אסור לנו להרשות לעצמנו להאמין שאנחנו אחראים לתופעת האנטישמיות.
השאלה שנשאל שגריר ישראל בשוודיה היא כשלעצמה ביטוי לאנטישמיות מולדת שקיימת בארצות סקנדינביה ובאירופה כולה. יהיה זה שיא הגזענות להציע תיאוריה שאומרת שהשחורים מופלים לרעה בארה"ב בגלל החסרונות של השחורים כפרטים או אפילו של החברה השחורה ככלל. עם זאת, כאשר מדובר ביהודים, אנשים מוכנים להפעיל היגיון כזה ולשאול שאלות כאלה.
תמיד יש מידה של אירוניה וכאב כאשר יהודים הם אלה שנותנים ביטוי לחשיבה אנטישמית ובמקרים הגרועים אפילו להתנהגות אנטישמית. יש לציין שבארה"ב, באו"ם ובארצות רבות בעולם לא מתקשים למצוא יהודים שיוציאו לפועל את המדיניות האנטי-ישראלית ואנטי-יהודית שלהן. ההתנהגות של היהודים האלה היא עלה התאנה שמגן עליהן מפני האשמות אנטישמיות בוטות. אין לי פיתרונות שיובילו להדברת האנטישמיות, אך אני יכול לומר באופן חד משמעי שאין זו אשמתנו ושההתנהגות של מדינת ישראל או החברה היהודית בעולם אינה מצדיקה אנטישמיות בשום פנים ואופן.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
