Printer Friendly
וישלח
אחת משאלות היסוד שמעלים מפרשי התורה ועולה שוב ושוב לכל אורך ההיסטוריה היהודית היא שאלת היחסים האמיתיים ששוררים בין יעקב ועשיו: האם עשיו הוא אויבו בנפש של יעקב ולכן הוא בוודאי יישאר כזה לכל אורך ההיסטוריה? ושמא הוא רק אח תועה שמסוגל להתפייס עם יעקב ולשתף אתו פעולה בבניית עולם טוב יותר וחברה צודקת יותר?
השאלה הזאת נדונה במקורות היהודים אלפי שנים. בתלמוד עצמו מופיעות דעות שונות ואפילו סותרות בעניין זה. בשנים הארוכות של הגלות, כפי שההיסטוריה עצמה מראה, במיוחד בארצות אירופה, סבל יעקב קשות מידיו של עשיו. די בעובדה הזאת בלבד כדי להשפיע, מטבע הדברים, על האווירה ועל הגישה של היהודים כלפי מי שאינם יהודים, ובמיוחד בעולם הנוצרי.
במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ביקשה אירופה היהודית להצטרף לעשיו בכל דרכיו ומעשיו. מאות אלפי יהודים התנצרו, ומיליוני יהודים אימצו את הפילוסופיה, השקפת העולם ודפוסי ההתנהגות של עשיו על אף שהם נשארו באופן רשמי יעקב. המגמה הזאת נקטעה באחת על ידי האירועים של מלחמת העולם השנייה והשואה.
יהדות אירופה הפסיקה להיות הכוח המניע מאחורי החיים היהודיים בעולם כולו, אך גם חלק ניכר מיהדות אמריקה - שהייתה משמעותית מאוד במספרה, בהשפעתה ובעושרה - הוסיף ללכת בדרכי עשיו הלא-חכמות ואימץ לו את אורח חייו. יהדות אמריקה, על כל גווניה, רואה בעשיו אח, ובמידה רבה אח נחמד ומיטיב. אנחנו צריכים לקוות ולהתפלל שהתפיסה הזאת נכונה.
אך אי אפשר להכחיש שעשיו נשאר אויב שלנו במובנים רבים. העולם הלא-מוסלמי אינו מחמיץ שום הזדמנות להתנגד ליעקב, למתוח עליו ביקורת ולעשות לו דמוניזציה. הכנסייה הקתולית תומכת באופן עקבי בנרטיב המוסלמי במזרח התיכון, על אף שקיצוניים מוסלמים רודפים את הנצרות ורוצחים נוצרים השכם והערב.
נראה שכל מה שחשוב הוא שמדינת ישראל והיהודים לא יזכו ללגיטימיות או לביטחון. במובן הזה, ברור לגמרי שעשיו איננו אח מיטיב אלא אויב נורא. גם היטמעות תרבותית והתבוללות לא עזרו ליהודים בכל היסטוריה הארוכה של הגלות ולא הניאו את עשיו מלרדוף את יעקב.
בתורה עצמה יעקב מנסה לפייס את עשיו ולפתור את הסכסוך ביניהם בעזרת כסף ומתנות. אך בטווח הארוך גם הטקטיקה הזאת נכשלת ולא מצליחה לפתור את "בעיית עשיו" בכל מה שנוגע ליהודים. אחרי הקמת מדינת ישראל, קיוו יהודים בכל העולם שעשיו סוף סוף ישלים עם קיומו של יעקב ועם ההתאוששות והפריחה המחודשת שלו. אך התברר שזאת הייתה תקווה מוגזמת.
אז "בעיית עשיו" עדיין מרחפת על החיים הפרטיים והציבוריים של היהודים. נראה שהפיתרון לבעיה אמור לבוא רק בימות המשיח. בינתיים, אנחנו ממשיכים להתמודד עם עשיו, אם כאויב ואם כאח.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
