Printer Friendly
בהר
הר סיני תופס מקום מרכזי מאוד בהיסטוריה היהודית. המיקום הגיאוגרפי של ההר לא כל כך ברור, אך מקומו צרוב היטב בזיכרון היהודי ובתרבות האנושית. הר סיני איננו עוד מקום אלא סמל להתגלות האל לבני אדם ולהענקת כללי המוסר לאנושות. והצינור שהעביר את המסר הזה מהר סיני לעולם היה ועודנו עם ישראל.
העולם מורגל בייחודיותו של העם היהודי. זה המקור לכל הרטוריקה וההתנהגות האנטישמית שמלווה אותנו מאז ומתמיד. את דעת העולם עלינו אפשר לסכם באמירה המפורסמת "כמה מוזר מצד האל שבחר ביהודים". המוזרות של היהודים והעובדה שהם קצת "נבחרים" הן מה שדוחף עמים רבים בעולם לכעוס ולהתרעם עלינו.
לכן האמירה שמופיעה בתלמוד "למה נקרא הר סיני? שירדה שנאה לאומות העולם עליו", שעם הייחוד שלנו ירדה לעולם גם השנאה שרוחשות לנו אומת העולם, בהחלט משקפת את התפיסה הזאת. ההר עצמו לא חשוב. אולי בגלל זה המיקום הגיאוגרפי של הר סיני לא ברור ואפילו לא חשוב במסורת היהודית. מה שחשוב הוא התוצאה של מעמד הר סיני, ההשלכות האדירות של ההתגלות שהתרחשה על ההר לפני 3,326 שנים, אירוע שמאז שולטת בהיסטוריה היהודית והאנושית.
אנחנו יכולים גם להבין את הצורך לקשר כל מצווה וכל פרט בחיים היהודיים להר סיני. לכן רש"י, שמצטט את המדרש, שואל "מה עניין שמיטה להר סיני?" מפני שכל דבר חשוב ונצחי בחיים היהודיים צריך להיות, מעצם הגדרתו, קשור להתגלות בסיני, לסמל ולמסר שהר סיני מייצג. למעשה, כל דבר שאין לו קשור להתגלות בהר סיני לא יהיה בעל ערך נצחי בכל מה שנוגע לעתיד היהודי.
המרחק בין הרעיונות והתפיסות של ימינו לבין הר סיני איננו גיאוגרפי אלא אידיאולוגי, מרחק של אמונה ומסורת. ההיסטוריה היהודית מראה בברור שאלה שנטשו את הר סיני וההתגלות נפלו, בסופו של דבר, בצד הדרך ולא היו עוד חלק מהחיים היהודיים. כבר הוכח שברלין איננה ירושלים (כפי שסברו ה"משכילים"), ומרקס לא היה משה רבנו, מפני שגם ברלין וגם מרקס התכחשו להר סיני. מעניין לציין שהכנסייה הקתולית בנתה מסגד על פסגת מה שנחשב היום להר סיני.
כל הדתות המונותיאיסטיות טוענות שיש להן קשר להר סיני. בסמליות שלו ובמסר שהוא נושא אתו נותר הר סיני הבסיס האחד והיחיד למוסר ולחברה אנושית אופטימית. קל להבין למה התורה מדגישה בפסוק הפותח של פרשת השבוע שיש לה קשר בל יינתק להר סיני. הר סיני הוא הבסיס ליהדות – הסמל שמייצג את הפיכת הגשמי לרוחני ונצחי.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין