Printer Friendly
מודרנה ומסורת
האתגר העיקרי לכל הדתות, ובוודאי ליהדות, במאתיים השנים האחרונות היתה השאלה כיצד להגיב לבעיות שצמחו מתוך החיים המודרניים. החיים המודרניים כוללים, בין היתר, קדמה טכנולוגית, כלכלה גלובלית, רעיונות של חופש אישי ולאומי ושאיפה לחלוקה שווה יותר של העושר והרווחה בין כל בני האדם.
המאבק המתמשך של המודרניזם לשפר את גורלם של בני האדם יצר עולם הרבה יותר אורייני, אוכלוסייה משכילה יותר, עושר ושעות פנאי שאין להם תקדים בתולדות הציוויליזציה ואוכלוסייה אזרחית חזקה הרבה יותר בהתמודדות מול הממשלה המנהיגה אותה.
המודרנה הביאה איתה גם מלחמות הרות אסון שזרעו הרס נורא למותם של מיליוני אנשים חפים מפשע. לא פעם המאבק שלה להשיג שוויון והגינות הוביל רק לעריצות ולאכזריות חונקת. תוחלת החיים של בני האדם גדלה מאוד, גם אם לא באופן שווה בכל מקום, והתארכה כפליים ויותר מזה במאה השנים האחרונות בלבד.
אך ברור גם שהעולם המודרני איננו מקום שמח. יש בעיות פסיכולוגיות למכביר בכל שכבות החברה האנושית. המתירנות המינית פוגעת בהתנהגות המוסרית והורסת את מוסד המשפחה. כלי רכב ממונעים הורגים עשרות אלפי אנשים בכל שנה. סכנת ההשמדה הגרעינית מרחפת מעל כל החלטה פוליטית, דיפלומטית וצבאית.
העולם המודרני מסובך להחריד, ואי אפשר להתעלם מזוועותיו ומכישלונותיו, שמתועדים היטב. עם זאת, איש מאתנו לא יסכים לחזור בזמן, לחיים כפי שהיו בתקופה הטרום-מודרנית. מכאן תחושת חוסר הנוחות והתסכול שמאפיינת את התקופה שלנו והחברה שלנו.
לעולם היהודי הדתי ההתמודדות עם השאלות והאתגרים שהעולם המודרני מציב הוא בעיה קשה. עוד לא נמצאה תשובה מקיפה ומספקת בשאלת ההתנגשות בין חיים יהודים מסורתיים לעולם המודרני, ומשום כך, בתוך המחנה הדתי היהודי יש ספקטרום רחב של פיתרונות למודרנה.
אחד הפיתרונות האלה הוא הניסיון - בלתי אפשרי ברמה המעשית, אך בכל זאת נחשב כתרופת פלא לכל הבעיות שלנו - להתעלם ממנה, או לכל הפחות להתנגד להכנסת הרעיונות והכלים של העולם המודרני לחברה הדתית. האיסור הגורף להכניס הביתה טלוויזיה ואינטרנט, שנראה רעיון טוב בתיאוריה, לא תרם הרבה לצמצום הבעיות ונקודות התורפה שעדיין קיימות בחברה הדתית.
פתרון אחר, שבחרו בו חלקים מהחברה האורתודוכסית, היה אימוץ המודרנה על כל היבטיה ותרבותה. הגישה הזאת, שמעודדת את נטישה של ערכי המוסר המסורתיים ותובעת הקלות בפסיקה ההלכתית אמנם מביאה לאלה שתומכים בה תשומת לב ותשואות מהתקשורת, אך האמת היא שמעטים מאוד ההישגים המשמעותיים שהיא השיגה ליהדות או ליהודים.
לכן רוב היהודים הדתיים מוצאים את עצמם במקום כלשהו באמצע. אנחנו חיים בתוך בעולם מודרני, אך עם תחושת רתיעה גדולה וחוסר נוחות. ההפרזות של העולם המודרני שאנחנו עדים להן בכל יום מטרידות אותנו, ובכל זאת, אנחנו מבינים שאי אפשר לחזור לעולם של השטעטל והמלאח. ומשום כך אנחנו מרגישים לכודים, חשים תסכול וחוסר שביעות רצון מההתנהגות הדתית והכללית שלנו ומחפשים פיתרון מקיף שיפחית את רמת החרדה שלנו.
היו כמה ניסיונות לשלב חיים יהודיים מסורתיים עם הערכים ואורח החיים שהמודרנה הכניסה לעולמנו. ראשי הקהילה היהודית הדתית בגרמניה במאה ה-19, הרבנים הירש, במברגר והילדסהיימר, ניסו, כל אחד בדרכו, ליישב את החיים המודרניים עם המשך שמירת המסורת היהודית וקיום מצוות התורה.
על אף שמנהיגים דגולים אלה זכו להצלחה ברמה המקומית, בקהילות שלהם, הפיתרונות שהציעו לא התקבלו בחברה היהודית במזרח אירופה, שעברה תהליך חילון מואץ, ובוודאי לא בעולם הספרדי. הרב ישראל ליפקין מסלנט הקים את תנועת המוסר בניסיון להתמודד עם המודרנה. גם הוא זכה להצלחה למשך זמן מסוים ברמה המקומית, בישיבות של ליטא, אך בימינו כבר לא נשאר ממנה דבר.
השואה והקמת מדינת ישראל, אירועים שהם תוצר של המודרנה ודוגמה לזוועות ולפלאים שהעולם המודרני יכול ליצור, רק הקשו עוד יותר להשיב על השאלה איך להתמודד עם המודרנה. האיסור על השכלה גבוהה לנשים והציפייה שהן יהיו המפרנסות העיקריות במקביל לא נראית מדיניות הגיונית או מעשית כלל ועיקר.
ייתכן מאוד שאין שום תשובה מקיפה, לאומית או קהילתית, לבעיה הקשה של התמודדות עם העולם המודרני וכל הסיבוכים שהוא מביא עמו, וששמירה על המסורת, הערכים היהודיים ועל המהות שלנו בתוך העולם הזה היא עניין אישי שכל אדם ואדם יצטרך להכריע בעצמו. לעתים מאוד לא פשוט להיות יהודי.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
