Printer Friendly
לך לך
הייעוד היהודי בארץ-ישראל
רש"י מפרש שהקב"ה הבטיח לאברהם שאם יעזוב את ביתו ומשפחתו בארם וילך אל הארץ הלא נודעת הזאת, זה יהיה להנאתו ולטובתו. גם אם זה נראה מוזר למתבונן מן הצד - לעזוב את המוכר והבטוח ולצאת אל יעד לא מוכר - דרכי האל נסתרות ולעתים קרובות לא מתיישבות עם ההיגיון האנושי.
המטרה של מסע הנדודים של אברהם היא להגיע לארץ כנען ולתבוע אותה לצאצאיו, מפני שרק בארץ ישראל יכול אברהם למצוא סיפוק אישי ולהגשים הפוטנציאל הרוחני והמוסרי האמיתי שלו. אך גם בזמן שאברהם ושרה היו בארם ובחרן, הם לא ישבו בחיבוק ידיים אלא הפיצו את האמונה באל אחד ולימדו אנשים את יסודות המוסר שהם ליבה של מערכת הערכים של התורה. אנשים רבים הושפעו מהם והחלו להאמין באל אחד ולעבוד את אל האמת היחיד.
אם כך, מדוע לא להשאיר את אברהם ושרה בארם כדי שימשיכו לעשות את העבודה הטובה הזאת? למה לשלוח אותם לארץ ישראל, שבה שכן אז העם הכנעני האכזר ועובד האלילים, למצב מסוכן ונטול כל וודאות? בארץ ישראל היו גם הערים המרושעות והמשפיעות מאוד, סדום ועמורה. נדמה לנו שבהישארות בארם, אברהם ושרה יכולים להשיג יותר ממה שישיגו אם ילכו לארץ כנען. בגלל חשיבה אנושית כזאת צריך אברהם לסמוך על החשיבה הלא-הגיונית, כביכול, של הקב"ה ולצאת ללא היסוס למסע המסוכן שבסופו של דבר ישנה את ההיסטוריה האנושית.
מה שברור מכל זה הוא שאת הייעוד היהודי והשפעתו על העולם, הגשמה העצמית הקדושה של העם היהודי, אפשר להשיג רק בארץ ישראל. המכשולים שארץ ישראל עצמה מעמידה בפני המימוש העצמי הזה רבים וקשים אמנם, אך מעשי אבותינו ממשיכים לשמש ציון דרך לדורות של יהודים בהווה ובעתיד.
אם נתבונן בעולם היהודי היום, נראה שהצמיחה הדמוגרפית המשמעותית היחידה של היהודים היא בארץ ישראל. ככלל, היהודים בגלות שנמשכה אלפי שנים מתמעטים, בין אם בשל לחצים חיצוניים או מתוך חולשה פנימית. רק בארץ ישראל מוצאים היהודים את נשמתם וייעודם.
וממש כמו בימי אברהם ושרה, ארץ ישראל מלאה קשיים, סכנות ובעיות. יש בה עדיין משהו מסדום, ויורשי הכנענים עדיין בארץ. אך, למרות זאת, כמו שאמר הקב"ה לאברהם לפני אלפי שנים, רק שם הוא יהיה לגוי גדול ולברכה, ברכה לעצמו ולאנושות כולה.
ההזדמנות לחיות חיים יהודיים אמיתיים ולסייע בבניית ממלכת כהנים וגוי קדוש שמורה בעיקרה רק ליהודים שחיים היום בארץ ישראל. עתיד העם היהודי נמצא היום בחברון, לא בחרן.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
