Printer Friendly
מתחים של אחרי החגים
בחודשיים האחרונים חלק גדול מהעולם היהודי, הציבורי וגם הפרטי, היה בהמתנה. החלטות חשובות, וגם עניינים שבמבט לאחור נראים אולי חשובים פחות, נדחו. "תתקשר אליי אחרי החגים" היתה המנטרה של רב זה לבקשות שהגיעו אליו במהלך תקופה זו. אך "אחרי החגים" כבר כאן, וכל הדברים שדחינו והתמהמהנו מלבצע ניחתים עלינו במלוא עוזם.
במהלך הקריירה שלי כרב גיליתי שהחודש שאחרי חגי תשרי הוא הזמן המסוכן ביותר ליחסים בתוך המשפחה, לסוגיות של שותפות ועניינים כספיים, למחלוקות קהילתיות ולכעסים אישיים. נדמה כמעט שהוסר המכסה מעל סיר הלחץ של חודשי אלול ותשרי, פרק הזמן שהוקדש להתבוננות פנימית ולעבודה רוחנית.
כל התכולה של אותה קלחת אישית ורגשית מתפוצצת עכשיו, בזירה הציבורית ובחיים הפרטיים, ולרוב לרעתם של כל הנוגעים בדבר. קשה מאוד להישאר באווירה של צדיקות ויראת שמים שאפיינה את ראש השנה ויום הכיפורים או להמשיך בשמחה שליוותה את חג סוכות גם בחודש מרחשוון. על אף שה"מר" במרחשוון מתייחס לגשמים שיורדים בחודש הזה (כך אנחנו מקווים), יש בו גם מידה של מרירות.
מסיבה לא ברורה נדמה שהחודש הזה תמיד מביא עמו מרכיב של התנהגות חמוצה ורגשות מרירים אצל אנשים רבים, ואלה מקבלים ביטוי בהיבטים הציבוריים והפרטיים של המשפחה והחברה. אם נהיה מודעים לסכנה זו ולמתיחות הזאת ששוררת אצל אנשים רבים אחרי החגים, אולי נוכל לנקוט צעדים מתאימים כדי למנוע את הופעתה ואת הנזקים שהיא גורמת לכל הנוגעים בדבר.
אחת הסיבות למתיחות שפוקדת אותנו עכשיו היא ההחלטה להקדים את הבחירות כאן, בישראל, ולערוך אותן בתוך חודשים ספורים. נדיר שבחירות הן אירוע מרומם נפש ומעורר השראה. במסע הבחירות לרוב נחשף הצד המכוער יותר של הפוליטיקאים שלנו, ורשעות מחליפה דרך ארץ, והאמת והיושר הופכים למצרך נדיר.
על אף שהבחירות הן חלק מחיי היהודים זה מאות שנים, נראה שהתורה לא מתייחסת לשיטה כזאת של הסמכת מנהיגות בעם היהודי. שיטת הממשל שהתורה דנה בה היא מלוכה בחסות נביאים, וללא שום יחצ"נים ומומחים לסקרים.
אפשר להתווכח על השאלה אם כך קיבלנו הנהגה טובה יותר ממה שאנחנו מקבלים בשיטת הבחירות הנוכחית שלנו. אך קרוב לוודאי שהמתחים פחותים מאלה שמתעוררים עם השיטה הקיימת היום לניהול מסע הבחירות, החיזור אחר קולות הבוחרים, ההבטחות הפרועות שאי אפשר לקיים, ההכפשות של יריבים פוליטיים והזיהום הכללי של החברה שלנו.
מאחר שאין לי חלופה לשיטת הבחירות הקיימת היום, אני חייב להסכים עם חוכמתו של וינסטון צ'רצ'יל באמרה המפורסמת שלו "הדמוקרטיה היא שיטת משטר גרועה ביותר, אך היא טובה הרבה יותר מכל שיטת משטר אחר שהאנושות המציאה עד כה". למרות זאת, אין ספק שהיא מגבירה את המתח שאנחנו חשים אחרי החגים ומאריכה את התקופה המדאיגה הזאת בעוד כמה חודשים. בחירות כיום הן עסק יקר מאוד מבחינה כספית וגם רגשית, וכשהן באות ואחרי החגים, הן בוודאי רק מגבירות את המתח והלחץ.
גם החורף הקרב עם הימים הקצרים שלו, החשכה שמקדימה לרדת והגשמים, מוליד קשיים רגשיים ופסיכולוגיים אצל אנשים רגישים שמושפעים מאווירה כזאת. כפי שחשוב לכולנו לעשות חיסון נגד שפעת לקראת החורף הקרב, חיוני גם שנזריק לעצמנו גם תכלית לחיים ותחושת הישגיות וערך עצמי.
להרגיש טוב עם עצמך זה המפתח לבריאות נפשית ולצמיחה רוחנית. אם נדע שנוכל לשמור את מה שהשגנו במהלך חגי תשרי, נצליח להקל את נטל החורף שנופל עלינו. במרחשוון יש מידה של מרירות מפני שזה החודש היחיד בלוח השנה היהודי שאין בו שום חג או יום מיוחד.
רק המשך ההתעלות של חגי תשרי יכולה להעניק לנו כוח בימי החולין השגרתיים של מרחשוון. זה מה שדוד המלך התפלל לו בתהילים כשאמר "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח". העבותות, החבלים, שבהם אנחנו קושרים את החג, הם עבותות של זיכרון וקיום מצוות, של נחישות ומחויבות. רק חיבור חגי תשרי לחיי היומיום שלנו, התגברות על המתחים שפוקדים אותנו אחרי החגים ושמירה על מצב רוח טוב וערכים יהודים בריאים, יבטיחו לנו חורף בריא, פורה ושמח.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
