Printer Friendly
ראה
בפרשת השבוע ממשיכה התורה לעסוק בנושא שהופיע בפרשיות הקודמות בספר דברים ומדגישה שוב שאנחנו תמיד עומדים בפני בחירות ברורות בחיים – ברכות או קללות, טוב או רע. לכאורה, מילות התורה אינן מציעות שום דרך ביניים בשאלות יסוד אלה של אמונה והתנהגות. עם זאת, כולנו יודעים שנדיר, אם בכלל, שהדברים בחיים הם שחור או לבן, מאה אחוז ברכה או מאה אחוז קללה. המסורת היהודית דווקא מלמדת אותנו שגם באסון מסתתר תמיד שביב של תקווה וטוב ושבכל שמחה ואושר יש גם טיפה של טעם מר-מתוק.
הפילוסופיה והתיאולוגיה היהודית מדברות על זה שיש מקום לרוע בעולמו הטוב והמיטיב של הקב"ה. אם כן, עולה השאלה מדוע התורה מתייחסת לנושאים האלה בלי שום ניואנסים, בצורה כל כך החלטית וחדה שלכאורה לא משאירה מקום לפשרה או אפילו רמז למשהו באמצע. אחרי הכול, התורה איננה מועדון ויכוחים שבו אדם נאלץ להציג עמדה קיצונית ובלתי מתפשרת כדי למקד את הנושא הנדון ולהציג אותו בצורה חדה וחריפה.
היו בדורות הקודמים תלמידי חכמים רבים שטענו שרק בעולם הבלתי מושלם שאחרי חורבן בית המקדש אנחנו צריכים לחפש טוב ברע ולמתן את השמחה בכובד ראש ואפילו בעצבות. אך בעולם אידיאלי ואידילי, בעולם שבו רוח הקודש היא ישות מוחשית, הבחירה הייתה באמת ברורה ובוטה, מאה אחוז או אפס אחוז.
אני לא מתיימר לדחות את דעתם של גדולי ישראל אלה, אך הייתי רוצה להציג נקודת מבט שונה במקצת על הנושא. הפרשה הזאת מתחילה במילה "ראה". כפי שכולנו יודעים היטב, יש שלבים בחיים שאנחנו יכולים לראות היטב רק בעזרת עדשות מתקנות. בלי התיקון הזה, בקלות רבה אנחנו עלולים לעשות טעויות חמורות כשאנחנו מנסים לראות מה עומד מולנו.
כשצריך לקרוא את האותיות הקטנות – למשל, כשמחפשים מספר במדריך הטלפונים של ירושלים – זה כמעט בלתי אפשרי בלי עדשות מתקנות. המצב הזה קיים לא רק בעולם החומרי, ולא רק כשמדובר בראייה ממשית, אלא גם בעולם הרוחני של קיום מצוות ומוסר אישי.
פעמים רבות נדמה לנו שאנחנו מתנהגים כראוי, כאשר בפועל ההתנהגות שלנו איננה נכונה או טובה, מפני שאיננו רואים את העניין בצורה נכונה. אנחנו לא משתמשים בעדשות המתקנות שקיבלנו באדיבות ההלכה, ההיסטוריה, מערכת הערכים היהודית והשכל הישר - כל הכלים שאמורים לסייע לנו לנהל את חיינו. בלי השימוש בכלים האלה, הטוב והרע, הברכות והקללות, נראים לנו מטושטשים ולא מוגדרים.
התורה רוצה שנראה בברור – שנהיה מסוגלים באופן אינסטינקטיבי לזהות מה טוב בחיים שלנו ומה רע. התורה עצמה טרחה לספק לנו את העדשות המתקנות שאנחנו צריכים כדי לראות בצורה ברורה ומדויקת. העדשות האלה מורכבות מקיום המצוות ומנאמנות לערכי התורה ולמסורת היהודית.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
