Printer Friendly
עקב
פרשת השבוע קושרת את קיום מצוות התורה, בייחוד את כל האזהרות מפני עבודת-זרה, עם ברכות גשמיות של אריכות ימים והצלחה. כבר דורות רבים החיבור הזה מעורר ויכוח ודיון פילוסופי גדול, מפני שהקשר הסיבתי בין הדברים לא תמיד ניכר לעין בחיים האישיים או הלאומיים של העם היהודי.
מפרשים רבים ממהרים להעיר שההבטחות האלה בתורה מתייחסות לתקופת התנ"ך בלבד, שבה רוח הקודש הייתה נוכחות מוחשית בעם היהודי וגם הנבואה הייתה קיימת ורווחת בארץ ישראל. מכאן עולה שהקשר הזה היה קיים בתקופת בית ראשון בלבד, מפני שבתקופת בית שני כבר לא הייתה נבואה בעם היהודי.
אולי יש בזה רמז לסיבה שחז"ל ייחסו את חורבן בית ראשון בעיקר לעבודה זרה - הגשמה בעצם של מערכת הצדק שמתוארת בפרשת השבוע, מערכת שיש בה סיבה ותוצאה - ואילו חורבן בית שני יוחס לפלגנות חברתית ולשנאת חינם, עניין שלא מוזכר במפורש בפרשת התורה שאנחנו קוראים השבוע.
נראה שהמצב הרוחני של הקהילה היהודית בתקופת בית שני הושפע מסיבות וממשוואות מוסריות שונות מאלה שהשפיעו בתקופת בית ראשון, בימים שבהם היו בעם נבואה ורוח קודש ואף ניכרו לעין. מכל מקום, ברור שיחסי סיבה ותוצאה ישירים בין קיום מצוות האל לברכות ולשגשוג או בין חוסר ציות לעונש ולאסון לא תמיד היו ברורים בחיי היהודים ובתולדות עם ישראל, בייחוד בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות.
עצם העובדה שבפרשת השבוע התורה מבהירה הבהר היטב שיש יחס סיבה-תוצאה כזה ואפילו חוזרת על כך כמה פעמים, מעוררת את השאלה הקשה ועתיקת היומין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים, לפחות בעולם הזה. מקורותיה של הדילמה האמונית הבסיסית הזאת נמצאים בתנ"ך, בספר איוב. שם הבעיה הזאת מוצגת ונדונה באופן יסודי, אבל נשארת, בסופו של דבר, בלי מענה.
בגלות הארוכה של העם היהודי ובפוגרומים ובאסונות שהתרחשו בה, הבעיה האמונית המטרידה הזאת ליוותה אותנו בכל דור. אין ספק שאירועי השואה, שהיקפה וזוועותיה בלתי נתפסים כמעט, מעמידים במבחן את אמונתם של יהודים רבים, אפילו אלה שלא חוו אותה על בשרם. עם זאת, עם ישראל מאמין שהכול יבוא, איכשהו, על מקומו במערכת צדק הסתומה הזאת של הקב"ה.
זה, למעשה, המסר העיקרי של פרשת השבוע. התורה מודיעה לנו שלמעשים שלנו יש השלכות ושיש יד מנחה בהיסטוריה היהודית ובאירועים בעולם שתתגלה בסופו של דבר. לכן המשימה שלנו עודנה, כפי שתמיד הייתה, לקיים את מצוות האל ולהתנהג בצורה מוסרית וצודקת. מערכת הצדק של הקב"ה, גם אם אינה שקופה לנו כלל ועיקר, נועדה להזכיר לנו את פוטנציאל הגדולה שיש לנו, את החשיבות של ההתנהגות שלנו בתמונה הכללית ולחזק את תחושת השליחות שיש לנו כיחידים וכאומה.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
