Printer Friendly
שמיני
המסר הבסיסי בפרשה זו הוא הצורך להיבדל ולהיות שונים. היכולת של העם
היהודי לחיות בנפרד ועם זאת להיות חלק מהעולם הכללי היא מסימני ההיכר
שלו ואחד מהישגיו הגדולים. השונות וההיבדלות שלנו כיהודים אפשרו לנו להיות
כוח מניע אדיר בכל עניין אנושי. בזה שהעם היהודי נמנע מאימוץ תרבות הרוב ודבק
במערכת הערכים שקיבל מאלוקים ובאורח החיים המיוחד שלו, הוא רכש לו מעמד
של "אורח" מתמיד, אאוטסיידר בחברה האנושית. המעמד הזה סיפק ליהודים תובנה
מיוחדת על הציוויליזציות והתרבויות שמתפתחות בעולם. זה הבסיס למימרה הידועה
ביידיש (במימרות ביידיש יש תובנות חכמות ואירוניות ביותר על טבע האדם) שאומרת:
אורח לרגע רואה כל פגע. האורח תמיד רואה בבית דברים בצורה ברורה יותר מבני הבית
עצמם. מעמדנו כאורחים, כאחרים, שמבינים את מצבם המיוחד ואת ייעודם - זה בעצם
הסיפור היהודי בכל הדורות. לא פעם השוו את היהודים לקנרית, לציפור שהורידו אל
מכרות הפחם, שחשה בנוכחות הגזים המסוכנים הרבה לפני שהפיצוץ התרחש. העובדה
שאנחנו נבדלים ושונים מאפשרת לנו למלא תפקיד חיוני זה בהתפתחות האנושית ובקידמה
התרבותית.
התורה מלמדת אותנו להבדיל בין קודש לחול, בין מאכלים מותרים למאכלים אסורים,
בין טהור לטמא. השמירה על המצוות האלה ועל המנהגים המאוחרים יותר שהוסיפה
היהדות כדי להגן על המצוות היא זאת שהבטיחה את קיום העם היהודי לאורך דורות רבים
של שנאה ורדיפות לא מוצדקות. המצוות והמנהגים הללו טיפחו בלב היהודים תקווה
לעולם טוב יותר ולחברה צודקת יותר – רעיונות שהיהדות העבירה בהצלחה לשאר
העולם. כשהתורה מתרה בנו שעלינו להישאר נפרדים אין לראות דחייה של שאר
החברה
האנושית. יש להבין את ההיבדלות ככלי שבאמצעותו יוכל העם היהודי לתרום יותר מכול
לשיפור האנושות בכל הזמנים ובכל המקומות. אלוקים אמר לאברהם שכל בני האדם
יתברכו ביצחק ובצאצאיו, אך אותו האלוקים הדגיש בפני אברהם את הצורך לשמור
על ייחודו ולהעביר את הנחישות הזאת גם לצאצאיו בכל הדורות. כל המצוות הפולחניות
בפרשת השבוע באות לבסס את ייחודנו ושונותנו. יחד עם זאת, הן מכוונות אותנו לקראת
המשימה שמוטלת על עם קדוש שמסוגל להבדיל בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין טהור
לטמא, בין ערכי נצח לנוחות זמנית. במקום ללגלג על המצוות והדינים האלה ולראות בהם
דברים שאבד עליהם הכלח, כפי שיהודים מסוימים בוחרים לעשות, לדאבון הלב, עלינו
להעריך את התפקיד הגדול והחיובי שהם ממלאים כשהם הופכים אותנו לנבדלים אבל
תמיד יצירתיים ופעילים למען תיקון העולם כולו.
שבת שלום.
רבי ברל ויין
