Printer Friendly
פרשת תולדות
כמה פעמים קרה חשבתם שנייר או מסמך איננו חשוב באותו הרגע, ולכן שמתם אותו
בצד בלי לשים לב היכן או איבדתם אותו, ורק אחר-כך גיליתם שהוא חשוב ובדיוק
הדבר שנחוץ לכם ביותר לעניין כזה או אחר? דבר שנראה פעוט ערך וחסר חשיבות
ברגע מסוים בחיים יכול להפוך לבעל ערך רב בזמן אחר. זה מוסר ההשכל הברור למדי
שעולה מסיפור מכירת הבכורה של עשיו ליעקב המסופר לנו בפרשת השבוע.
התורה אומרת לנו שכאשר מכר עשיו את בכורתו ליעקב, הוא לא היסס ולא התחרט
בעשותו כן. הבכורה לא הייתה חשובה לו באותה העת. נזיד העדשים, ההנאה, הבילוי
עם החבר'ה, הכיבושים המיניים שלו, אלה היו הדברים החשובים בחייו, ולפיכך השליך
את הדבר שבשלב מאוחר יותר בחייו יערוג אליו וישתוקק לו יותר מכול, זכותו מלידה,
בכורתו, נשמתו, עצם קיומו. בהמשך הוא מפציר באביו שיתן לו את הברכות שכבר ניתנו ליעקב, את הברכות שזכותו של הבכור לקבל. "הברכה אחת לך אבי?" הוא צועק ומתחנן. ויצחק משיב לו שהברכה שקיבל יעקב היא חלק מבכורתו. יש ברכות אחרות שעשיו יכול לקבל אך לא את הברכה האחת שהוא מבקש בשלב מאוחר יותר בחייו, לאחר שהתאוות הצטננו והמיליונים נצברו, כשהוא מבקש לו נצח ושלווה. את הברכה הזאת אין הוא יכול לקבל עוד. הוא השליך אותה יחד עם זכותו על הבכורה כאשר חשב שאין לו חפץ בה.
בחיים הלאומיים של העם היהודי ובחיים האישיים של אינספור יהודים, מורשת הבכורה
של ישראל, התורה וכל המסורות והמנהגים הקדושים, נזרקו לא פעם לטובת רווח מסוים
או קידמה, לכאורה. בכל פעם שזה קרה הדבר הסתיים בכי רע ליהודי כפרט וליהודים כעם. נזידי העדשים, כל האידיאולוגיות שעברו על העולם היהודי במאה וחמישים השנים
שחלפו, התגלו כפעוטי ערך בהשוואה למורשת האבות הזנוחה.
הזעקה של עשיו "ברכני גם אני, אבי" נשמעת היום מעמקי נשמותיהם של יהודים לאין מספר. כל צורות היהדות החלופיות, כל המקובלים המזויפים, נגני הגיטרות וטקסי התפילה
הקיטשיים הם תסמינים לערגה האדירה הזאת למצוא בחיים רוחניות, משמעות וערך עצמי. אך לאחר שמכרו והשליכו את מורשתם, ולא פעם בלי להבין אפילו שהייתה להם
פעם זכות בכורה ומורשת אבות שסבא וסבתא זנחו לטובת נזיד עדשים, כל הברכות החדשות מתגלות, משום מה, כעקרות וריקניות. על אף שאלה שיזמו את פרויקט "תגלית" שמביא ארצה נוער יהודי אמריקני לבקר בישראל לא ידעו על המאמר המעמיק הזה שלי, אני מוצא שמחה בעובדה שבחרו לו באנגלית את השם BIRTHRIGHT ׁׁ(זכות מלידה, מורשת). רק אם נתייחס למורשת התורה שלנו ברצינות ובכבוד, נוכל לקוות לקבל חיינו
את הברכות של יצחק אבינו כיחידים וכאומה.
שבת שלום.
רבי ברל ויין
רבי ברל ויין, היסטוריון יהודי, סופר ומרצה בינ"ל, מציע מגוון גדול של תקליטורים,
קלטות, די-וי-די וספרים על היסטוריה יהודית ב- www.rabbiwein.com
