פרשת שמיני
פרשת השבוע מקבלת את שמה מתיאור האירועים שהתרחשו ביום השמיני, אחרי ההקדשה והתחלת העבודה במשכן במדבר. למונח "היום השמיני" יש משמעות מעבר לסתם ספירה של הימים שחלפו מאז הושלם המשכן והתחיל לתפקד. היום השמיני מסמל את הרגע שבו האופוריה מתפוגגת והמציאות משתלטת. הוא מסמן את תחילת ההתמודדות עם הבעיות וחיפוש הפתרונות. הוא גם מסמן את הקשיים בחיים, את האכזבות ואת הטרגדיות. "שבעה ימים" של הקדשה הם תקופה של שמחה.
גם שבעת הימים של שבע הברכות לחתן ולכלה, גם אם הם מתישים, הם ימים של התעלות ואושר. "היום השמיני" הוא ההתחלה של פלישת אירועי החיים לתוך עולם החלומות שלנו. משום כך "היום השמיני" הוא אמת-המידה האמיתית לטיבו של האדם ולהישגיו. באתגרים של שבעת הימים לרוב קל יותר לעמוד בעזרת האדרנלין הנוסף שממלא אותנו בתקופות השמחות. המבחן של "היום השמיני" הוא המאבק התמידי להתגבר על מהמורות ותהפוכות החיים ועל הבעיות שצצות בהם בלי הרף. בן יהודי שנולד נימול ביום השמיני לחייו כסמל להתחלת המאבק שלו להיות אדם טוב ומאמין בהתאם למסורת היהודית, ולא משנה אילו קשיים יזמנו לו החיים מול המאמצים והאמונות האלה.
לאהרון, הכהן הגדול, קורה אסון אישי נורא בפרשת השבוע. שני בניו הגדולים, שעסקו בטקס קדוש במשכן, לכאורה, נהרגים לפתע מאש שמימית ומסתורית. אהרון ניצב מול הטרגדיה הגדולה מכול - שבריריות החיים. היום השמיני ניחת עליו כרעם ביום בהיר. אפילו יותר מכל המבחנים האחרים שאיתם התמודד כשהנהיג את בני ישראל עוד בעבדות מצרים או ברגע הרה הגורל של עשיית עגל הזהב, אירועי היום השמיני של הקדשת המשכן הם באמת ובתמים "היום השמיני" שלו - המבחן הגדול ביותר של החיים והאמונה.
התגובה של אהרון למבחן זה היא השלמה דוממת עם המציאות שניצבת לפניו כעת. הוא לא צועק על העוול לכאורה, כפי שעושה איוב. הוא גם לא נסוג מהמולת החיים ומתבודד כפי שעשו רבים אחרים כשהיו במצבים טרגיים דומים. אהרון הופך לדוגמה העילאית להתנהגות הראויה לאדם כשהוא מתמודד עם "היום השמיני", עם העליות והמורדות בחיים. כושר התאוששות ועוצמה פנימית שקטה שהאמונה באל וההשלמה עם רצונו מביאות איתן הם הכלים שמאפשרים לנו להמשיך בחיים למרות כל מה ש"היום השמיני" כופה עלינו.
את המילים האלה הרבה יותר קל לכתוב ולקרוא מאשר ליישם. ובכל זאת, התורה מצפה מאתנו למה שהיא מצפה מאהרון.
החיים, והתרומה והמעשים החשובים שלנו לשיפורם ולחיזוקם, כל אלה תמיד מתנהלים על רקע "היום השמיני".
שבת שלום
הרב דוב ברל ויין