תמיד הייתי מרותק לארון העץ שמשה מזכיר בפרשת השבוע כמקום שבו הניח
את לוחות האבן שעליהם נכתבו עשרת הדברות. מפרשי התורה נחלקים בהבנתם
לגבי ארון עץ זה. יש האומרים שזה ארון הברית שיצא למלחמה לפני בני ישראל.
מפרשים אחרים אומרים שארון העץ הזה היה התיבה האמצעית מתוך שלוש תיבות
שמרכיבות את ארון הקודש ששכן בקודש הקודשים. התיבה החיצונית הייתה עשויה
זהב, הפנימית הייתה עשויה זהב, והאמצעית שהפרידה ביניהן הייתה עשויה עץ.
אותה תיבת עץ שמשה השתמש בה כמקום אחסון זמני ללוחות הגדולים מהר סיני.

על כל פנים, לא משנה איזו דעה נקבל בשאלה זו, ברור שלארון עץ זה הייתה משמעות
וחשיבות רבה בחיי בני ישראל. הוא הוביל את צבא ישראל לניצחון בקרבות וחיבר בין
שתי תיבות הזהב שהכילו את לוחות האבן בקודש הקודשים. אז מה מיוחד כל כך בארון
עץ? קל להבין את הערך והפאר שתיבות הזהב ולוחות האבן שבתוכן הוסיפו למקדש.
הרי התורה והמקדש מייצגים את המלוכה של היהדות, ובמלוכה צריכה זהב כדי לבסס
את מעמדה. אך למה ארון עץ? מה הוא מייצג ומה הוא מלמד אותנו?

אני חושב שארון העץ מייצג את כוחה של התורה בחיי היהודים. התורה נחשבת לעץ חיים.
העץ, בנגידו למתכת אצילה, הוא סמל לחיים. עצים הם אחד מפלאי הטבע הגדולים בעולמו
של הקב"ה. בלי עצים החיים, כפי שאנחנו מכירים אותם, לא יוכלו להתקיים. התורה עצמה משווה את חיי האדם לעץ, "כי האדם עץ השדה". התורה איננה יכולה לשכון רק
בזהב. התורה היא סמל לחיים, ומשום כך יש לטפח אותה ולהגן עליה בדברים חיים.

אפילו במלחמה, עם כל הטכנולוגיה וכלי הנשק המשוכללים, עוז רוחו של האדם החי, אומץ לבו וכישוריו הם אלה שמכריעים את המלחמה בסופו של דבר. לפיכך הבחירה של משה לשכן את לוחות האבן בארון עץ הולמת ביותר. בימינו, כשאין לנו מקדש וארון ברית
מזהב, התורה שוכנת באורגניזם החי שהוא העם היהודי והיהודים עצמם. אנחנו, כביכול, ארון העץ של משה.

רק המחויבות שלנו לתורה בחיינו מבטיחה את רציפותה ונצחיותה. התורה איננה מתקיימת
בחפצי זהב ובמוזאונים אלא בתוך יהודים חיים שמאמינים בדבריה ובערכיה ומנהלים את
חייהם לפי מצוותיה. לכן הלקח הזה שנלמד מארון העץ של משה כה חשוב וחיוני, כי הוא מדבר על הלב של החיים היהודיים, באמונה ובמעשה.

שבת שלום
רבי ברל ויין