פרשת נשא
במדבר סיני נספר שבט לוי בנפרד מכל שבטי ישראל. כמעט מלכתחילה נחשב שבט
לוי למיוחד במינו. על אף שראשיתו בהיסטוריה הייתה אלימה, שכן לוי
היה אחד המסיתים העיקריים לקרע בין יוסף לאחיו וגם אחד ממחריבי העיר שכם,
כבר במצרים החל שבט לוי להגדיר את עצמו במונחים של מנהיגות רוחנית ושירות
העם. הוא הפך ל"ממלכת
כהנים וגוי קדוש" בזעיר אנפין, אב טיפוס לכל השבטים האחרים ולכל המשפחות
בעם ישראל. לפיכך, אחרי חטא עגל הזהב במדבר, ויתרו הבכורות בעם ישראל על
תפקידם
המקורי ככהנים, ושבט לוי נבחר לתפוס את מקומם "לעבוד (בעבודת קודש) ולמשא
(שירות הציבור)". שבט לוי הוקדש לעבודת השם, לעסוק בעבודת המקדש הקדושה,
ואולי אף חשוב מזה, ללמד תורה ולשמש דוגמה ומופת בחייהם, בהתנהגותם ובערכיהם
לאחיהם היהודים. לשם כך הורחק שבט לוי מהחיים הרגילים. לא הייתה לו נחלה בארץ
ישראל, הוא לא נדרש לשלם את רוב המסים ולא נשא בנטל השירות הציבורי, התפרנס
מהתרומות ומהמעשרות שהפרישו שאר בני ישראל, והקדיש את כולו זמנו ומשאביו
לביצוע התפקיד שהטיל עליו הקב"ה: לתת דוגמה רוחנית, לחנך את העם ולשמש לו
השראה. לפיכך היה ללווים מעמד מיוחד ומכובד, אך למעמד הזה נלוו אחריות
כבדה, ציפיות גבוהות ותביעות מתמידות. בעיני שאר בני ישראל לוי היה צריך
להתנהג כלוי.
מי שלא הצליח לעמוד בציפיות האלה נחשב למחלל קודש, למחלל שם שמים.
אחרי חורבן המקדש איבד שבט לוי את רוב תפקידו הייחודי בעולם היהודי, הגם שנותרו
כמה שרידים שהזכירו את מעמדו הנבחר. אך המשימה שהוטלה על הלוויים להיות גרעין
ללימוד התורה ולתת השראה מוסרית לעם היהודי נשארה המשימה שלהם. גם כשכבר
לא היה מקדש, הלוויים היו צריכים להתנהג כלוויים. בגלות נטולת המקדש אולי
אפילו יותר מתמיד היה העם היהודי זקוק למורים רוחניים ולאנשים שיתנו
דוגמה, לאנשים שפעלו
מעל לבעיות של העולם הגשמי ולתביעות של חיי היומיום, אנשים שיכלו להביא
ניצוץ וצבע של קדושה לעולם השגרתי והמדכא של הגלות. נראה שבעולם החדש
והקשה של
יהודי הגולה, לא היה די בשבט לוי כדי לבצע את המשימה הזאת. לכן הרמב"ם,
במשנה תורה, קובע שכל אדם יכול להיות לוי. במילותיו המבריקות "כל איש ואיש
מבאי העולם
אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל, לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'
והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו
בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי
עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים ללוויים. "
הבה נעמוד על המשמר ונדע למצוא את הלוויים האמיתיים בעם ישראל ובעולם
בכלל, ונקפיד לשים לב ללוי שמתנהג כלוי וניתן לאותו אדם את הכבוד ואת
ההכרה שהוא ראוי
להם ונלך בעקבותיו. הבה נספור את אותם הלוויים בנפרד מכל העם ונגמול להם בהערכה
ובברכה.
הרב ברל ויין, היסטוריון יהודי, סופר ומרצה בינ"ל, מציע מגוון גדול של תקליטורים,
קלטות, די-וי-די וספרים על היסטוריה יהודית ב- www.rabbiwein.com