Printer Friendly
פרשת משפטים
אחד הנושאים העיקריים שהתורה עוסקת בהם בפרשת השבוע הוא העבדות. התורה מדברת על שני סוגים של עבדים. עבד יהודי, שביסודו של דבר היה שכיר לתקופה של שש שנים או עד שנת היובל, מה שבא קודם. לעבד הזה הייתה הזכות לחדש את עבדותו גם אחרי שש שנים אם רצה בכך, אך לא מעבר לשנת היובל. ברור שהתורה לא ראתה בעין יפה את הסכם החידוש הזה, שכן העבד היה צריך לסבול את רציעת אוזנו כדי שיוכל להוסיף ולשרת את אדונו. רש"י שם מצטט את התלמוד ואומר שהקב"ה מאוכזב, כביכול, מבחירת העבד להישאר בעבדותו "כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם, ולא עבדים לעבדים" . היו סיבות אנושיות טובות למוסד העבדות הזה. הוא שימש כדרך לתשלום על פריטים שנגנבו או כאמצעי לספק סביבה ביתית ומקום מגורים לאביונים חסרי בית. אפשר גם להבין שהיו בני אדם שמכוח האינרציה ובגלל פחד מן התנאים החברתיים שבחוץ ומן הצורך להתחיל חיים חדשים אולי רצו להישאר כעבדים לאדון שהיה נדיב והגון לפרק זמן של יותר משש שנים. ובכל זאת, לאור כל המגבלות שהתלמוד מזכיר בנושא העבדים, ברור שהעבדות מעולם לא הייתה אי-פעם עסק רווחי או משתלם כלכלית לאדוניהם של אותם עבדים. נביאי ישראל בדורות מאוחרים יותר דיברו גם הם בלשון תקיפה נגד מוסד העבדות בקרב היהודים. נראה שהתורה ראתה בהסדר זה אמצעי לשיקום חברתי של פושעים קטנים ופיתרון לאנשים המסכנים בשולי החברה. אך בהשקפתה המוסרית של התורה על חיי האדם, אין כמעט מקום לעבדות כמוסד חברתי או כלכלי. יש גם שורה של הלכות שמטפלות ברכישה של עבדים מסוג אחר, עבדים שאינם יהודים, ובהתייחסות אליהם. כשהעבד איננו יהודי, התורה מתנגדת ביתר תוקף למוסד העבדות. אם כך, מדוע התורה מתירה בכלל את קיומו בחברה היהודית? שאלה קשה זו הטרידה את כל המפרשים בתורה, בייחוד במאתיים השנים האחרונות. אין ספק שאלפי שנים הייתה העבדות מוסד חברתי מקובל בעולם, אפילו בעולם המתורבת. היה צורך במרחץ דמים שנמשך ארבע שנים והסתכם בשש מאות אלף הרוגים כדי לשים קץ לעבדות בארצות הברית באמצע המאה ה-19. בחלקים מסוימים של העולם נהוגה עבדות עד היום. יש בתורה תפיסה שאומרת שצריך להתמודד עם המציאות שנלווית לחולשות האדם, ולכן היא מתירה, בנסיבות מגבילות ומצטברות, מעשים ומוסדות שאינם עולים בקנה אחת עם המסגרת המוסרית הכוללת שלה. הסיפור על אשת יפת תואר, השבויה הגויה היפה שנלקחת במלחמה ומותרת לחייל היהודי בתנאים מגבילים וקפדניים מאוד, הוא דוגמה לגישה זו של התורה. זה תיאור של מציאות קשה שבה היא מתירה התנהגות מסוימת בגלל תנאים חברתיים שאינם עומדים באמות המידה המוסריות של התורה. ייתכן שגם מושג העבדות הוא דוגמה לכך. על כל פנים, אין עבדות ברוב העולם היהודי כבר מאות רבות של שנים, ולימוד סוגיית העבדות, הלכותיה ומגבלותיה הוא היום לימוד תיאורטי בלבד בלי שום השלכות מעשיות על חיינו כיהודים. שבת שלום רבי ברל ויין הרב ברל ויין, היסטוריון יהודי, סופר ומרצה בינ"ל, מציע מגוון גדול של תקליטורים, קלטות, די-וי-די וספרים על היסטוריה יהודית ב- www.rabbiwein.com
