Printer Friendly
פרשת יתרו
משה מפגין תכונות מנהיגות מצוינות בפרשת השבוע הזאת. כשחותנו, יתרו, מוכיח אותו
על הדרך שבה הוא מנהל את מערכת המשפט של בני ישראל – משה היה בעצם בית דין
של אדם אחד, שופט, פרקליט ומושבעים – משה משיב בחיוב לעצה שיתרו נתן לו על
אף שלא נתבקש לייעץ. לא קל לאדם לקבל ביקורת ולשמוע לעצות מאנשים אחרים,
בייחוד מהחותן. אך תכונה זו היא בדיוק הסימן לגדולתו של המנהיג, היכולת
להאזין לזולת, להודות בטעויות, לאמץ מדיניות חדשה ולפעול לתיקון המצב. בכל
הקריירה
של משה ניכרה בו תכונה זו היטב. אחיו אהרון סתר פסיקה הלכתית של משה
בעניין אכילה מהקרבנות כשעוד היה אונן, ביום מותם הטרגי של שני בני אהרון.
משה מיד
הודה בטעותו והסכים לפרשנות של אהרון. אחר-כך משה אף התאים את עצמו לבקשת
שבטי גד וראובן להרשות להם להתנחל ממזרח לנהר הירדן, הגם שברור לכול
מקריאת אותה הפרשה שבתחילה התנגד בתוקף לבקשתם ולהחלטתם. וכמו בפרשת בנות
צלופחד, שביקשו לקבל את ירושת אביהן, כשלא הייתה למשה תשובה מיידית לשאלה
שהוצגה
בפניו, הוא לא היסס להודות בך בגילוי לב ולהודיע שעליו להתייעץ, כביכול, עם אלוקים
בטרם ישיב תשובה מוסמכת.
גדולתו הרוחנית של משה ויכולתו החכמה להכיר בטעויות מקורן בתכונה בסיסית
יותר שלו, הענווה. התורה מתארת את משה כאיש העניו מכל אדם. תמיד האגו, היוהרה
והשחצנות שלנו הם אלה שמונעים מאתנו "לרדת מן העץ" של רעיונות גרועים או
נוסחאות מוטעות. לאדם שמאמין שהוא תמיד צודק, כמעט אי אפשר לתת עצות,
ועל אחת כמה וכמה לומר דברי ביקורת. רבי ישראל ליפקין מסלנט, מגדולי
תלמידי החכמים של המאה ה-19 בליטא ומייסד תנועת המוסר, תמיד התפלל שיהיו
לו היכולת
והסבלנות לשמוע מה יש למבקריו לומר ולהתחשב ברעיונותיהם ובהשקפותיהם בתהליך
קבלת ההחלטות שלו. מלחכי פנכה, אנשים מתחנפים למנהיג, מטפחים את האגו שלו
וממעטים בערכן של דעות שחלוקות על מדיניותו, תמיד מקיפים בעלי שררה. אנשים
גדולים בישראל תמיד שאפו להתעלות מעל זה ולגלות נכונות לקבל עצות ולשמוע אמת,
ויהא מקורה אשר יהא. השקלא וטריא של הדיון ההלכתי והגישות השונות לפיתרון
הבעיות שהן מנת חלקן של הקהילות היהודיות בכל הזמנים ובכל המקומות, הם
סימן ההיכר של ההיסטוריה היהודית המסורתית. משה עודנו דוגמה ומופת לכל
המנהיגים היהודיים בכל הדורות. אין ספק שזאת הסיבה לכך שהתורה שמה דגש כזה
על התקרית הזאת בין יתרו למשה, לא רק בשל תוכנה הסיפורי אלא בעיקר בשל
המסר העילאי שהיא מעבירה בדבר מה שנדרש ממנהיגות אמיתית בישראל.
שבת שלום
רבי ברל ויין
