פרשת וישלח
לאברהם אבינו היתה הגדולה והיכולת להפוך שלושה בדואים, לכאורה, למלאכים,
כאשר ביקרו אותו בביתו. בפרשת השבוע רואים שעשיו ניחן, לפי מדרש אחד, ביכולת
ההרסנית להפוך את המלאכים שיעקב שלח לברך אותו לאנשים עם כוח גופני
ואלימות. המלאכים, על-פי המדרש, לשעבר מכים את אנשיו של עשיו כדי להביא את
עשיו להימלך בדעתו בעניין המתקפה שלו על יעקב.
הלקח כאן ברור. בני אדם מסוגלים לקדש או לחלל, לפי בחירתם. יש בתים שמסוגלים
ליצור מלאכים, ויש חברות שמצליחות להשפיל ולדכא אפילו יצורים שבמקורם היו
קדושים ולהפוך אותם לשדים אלימים. הבעיה אצל עשיו היא שהוא מגלה ענין בקדושה
וברוחניות, אך איננו מוכן לשלם את המחיר שנדרש כדי להשיג אותן. הוא לא מוכן לוותר
על הרצונות הזמניים והאמצעים האלימים שיספקו את הדחפים האלה. אפילו רעיונות
מלאכיים שבאים לביתו ולחברה שלו מתעוותים באופן לא ברור והופכים למאבקים
ולאלימות.
עשיו מטיף לאהבה ולשלום, אך עוסק כל הזמן בסכסוכים ובמלחמות. כמה מגדולי
החסידות פירשו את הברכה של יצחק "הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו" כברכה
שמכוונת כולה לעשיו. גם עשיו ניחן בקול יעקב, אך הוא מבטל את הקדושה הזאת
ואת תכליתו של הקול הזה בכך שהוא משתמש בידי עשיו. לא די ב"רעיון" קדושה.
התנהגות קדושה חשובה יותר מכול.
רב מפורסם באמריקה אמר פעם, כשבכי של ילד הפריע לו באמצע דרשה נלהבת:
"ילדים בוכים. כמו כל רעיון טוב, צריך להוציא אל הפועל". כמה נכון!
הגישה הזאת של עשיו שמטיפה לרוחניות ולטוב אך אינה פועלת להשגתם במעשה
היא גישה שרווחת מאוד בעולמנו היום. היא רווחת, לצערנו, גם בעולם היהודי.
כולם מדברים על רוחניות ותורה, אך התנהגותם של רבים בעולם היהודי נוגדת את
המסורת,
את הערכים ואת אורח החיים שהתורה דורשת. קול יעקב צריך להתאים גם להתנהגות
של יעקב, לזו של האדם העדין שמתגורר באוהלה של התורה ושל המסורת, על מנת
שהקול הזה ישמע באמת.
לקדושה מן הפנים ולחוץ, לאמונה שנפלה בשבי גחמות חברתיות זמניות, יש סיכוי מועט
בלבד להתקיים ולהגיע למשמעות נעלה. היהדות שואפת להעלות בני אדם רגילים לרמה
של התנהגות מלאכית. היהדות לעולם אינה מתפשרת על היעדים האלה על אף שהיא
מכירה היטב בכך שלא כל אדם יכול להשיג אותם. אך רק שאיפה לרמות הגבוהות
ביותר,
גם אם לא תמיד נוכל נגיע אליהן, תאפשר לאנשים רגילים להתקרב לרמה של מלאכים.
התפשרות על אמות המידה תביא אותנו לחקות את עשיו ותהפוך אנשים שיכולים להגיע
לרמת המלאכים לבני-אדם נחותים. יהיה מצער אם נרשה להזדמנויות כאלה להשיג גדולה,
לחמוק מבין אצבעותינו רק בגלל אדישות והיעדרם של ערך עצמי וביטחון עצמי.
הבה נשתדל תמיד ללכת בדרכיו של אברהם ולהתרחק מחולשותיו של עשיו.
שבת שלום
הרב דוב ברל ויין