Printer Friendly
פרשת וישב
פרשת השבוע עוסקת בפיתויים שיש לבני אדם. אחיו של יוסף ממורמרים מאוד על יחסו אליהם והתנהגותו כלפיהם. הם בוחרים להתעלם מן העובדה שהוא בן 17 בלבד, יתום מאם וזוכה ליחס מועדף מאביו ולהגנתו. כשהוא מגיע למחנה שלהם לבד, זאת כמעט הזמנה לפרוק עליו את כל התסכול והזעם, ולכן הם מתפתים להזדמנות הזאת שקיבלו
לפתור את "בעיית יוסף". כשהם נכנעים לפיתוי הזה ולא מעריכים נכונה את השלכות מעשיהם, הם דנים את עצמם לשלם את המחיר על הכניעה לדחף המסוכן הזה כל ימי חייהם. כל חטא ופיתוי צריך הזדמנות כדי לצאת אל הפועל. הקיום החברתי של בני האדם מספק, מעצם טבעו, הזדמנויות, ואופיו של כל אדם מספק לו את הפיתויים. לפיכך המאבק
בין טוב לרע, בין הפסול לראוי, בין המוסרי למגונה הוא מאבק נצחי בחייו של כל אדם.
על הבסיס הזה נשענת היהדות כשהיא טוענת שחופש הבחירה שלנו הוא הפוסק העליון
במאבק בין הקיום הגופני לקיום הרוחני ולחיי הנצח. הפיתוי קיים תמיד, אך אנחנו
מצווים שלא להיכנע לו. הצורך לרסן את עצמנו לנוכח הפיתוי הוא שדה הקרב של חיינו.
אין פלא, לפיכך, שבמסכת אבות אמרו חכמינו שהגיבור האמיתי בחיים הוא זה הכובש
את יצרו, זה שיכול להתמודד עם הפיתויים ולהתגבר עליהם. הוא זה ש"לוכד עיר".
גם יוסף מתפתה מאוד להזדמנויות שצצות בחייו. בהיותו עבד בודד, הוא נראה טרף קל
לאשתו המשועממת של פוטיפר. עם זאת, ברגע האחרון הוא מצליח להתנגד לתאווה
לפיתוי של הרגע ולהבין את ההשלכות ההרסניות שיש להתנהגות בלתי מוסרית כזאת.
חרף הסיכון והסכנה, הוא עומד בפיתויי הגוף, ובאותו רגע של ריסון עצמי הוא קונה לו
את התואר "יוסף הצדיק". התורה והמדרש שמספרים את סיפור פיתוי יוסף וניצחונו מציינים אילו כוחות אפשרו ליוסף להתנגד לחיזוריה של אשת פוטיפר. אחדים מהם,
ויש אחרים, הם החינוך שקיבל מאביו, החלומות והשאיפות שלו, טבעו הקדוש, יכולתו להבחין בין טוב לרע וסירובו לחטוא. גורמים אלה וגם אחרים, שכן בני האדם הם בריות מורכבות מאוד, אפשרו ליוסף לעמוד בפיתוי הרגעי. ההזדמנות קיימת, אך ההחלטה מה
לעשות עם ההזדמנות היא תמיד בחירה של כל אחד ואחד מאתנו. הגורמים שמסייעים ליוסף להימנע מהפיתוי לחטוא
