Printer Friendly

פרשת וירא

אחד הפרקים המסקרנים יותר בפרשת השבוע הוא הסיפור על שלושת האורחים שמגיעים לאוהל של אברהם ושרה. בתחילה, מתארת התורה את שלושת האורחים כ"אנשים", כבני אדם, וכך, כמובן, ראה אותם אברהם, כערבים בדואים שנראו לו עובדי-אלילים המקדשים את האבק שעל רגליהם. משום כך, הוא ביקש מהם בעדינות לרחוץ את כפות רגליהם לפני שהם מתיישבים בביתו לסעוד את לבם. היהדות, שתמיד חפצה לעקור מנהגים של עבודה-זרה, מצווה עלינו לרחוץ את ידינו לפני שאנחנו יושבים לאכול לחם.

מכל מקום, ברור מפסוקי התורה שאורחים אלה של אברהם ושרה נתפסים בתחילת הביקור כסתם שלושה עוברי אורח. אך לפתע אברהם מבין שאותם שלושה אורחים הם בעצם מלאכי האל שנשלחו בשליחות אלקים לגלות לו את תכניות הא-ל. בשלב הזה התורה כבר מכנה אותם "מלאכים". תמיד האמנתי שיש מסר סמוי ועמוק בשינוי הזה שחל בתיאור אורחיו של אברהם. דהיינו, שביקור באוהל של אברהם ושרה יכול, כשלעצמו, להפוך אותם מהיותם בדואים עובדי-אלילים, כביכול, למלאכי שמים. זאת ההשפעה של אברהם על העולם וזאת ההשפעה של האוהל של אברהם ושרה על החברה שחיו בה. מאוחר יותר, החיתים אפילו אמרו עליו "נשיא אלוקים אתה בתוכנו", ואכן, כזה הוא היה.

הבית היהודי תמיד היה מקום להתעלות רוחנית ולהתקדשות של הפרט. הבית היה המפעל שייצר אנשים קדושים ומסורים שמבינים את האחריות שיש עליהם כלפי אלקים ואדם. הבית היהודי, על טקסיו ומקצביו, על השתיקה והמשמעת האוהבת שבו, עם השקט והשלווה של השבת והחגים, תמיד היה מסוגל לשנות אנשים ולרומם אותם.

ביום שישי אחר הצהריים אחד באה לביתנו סוכנת מכירות, מעצבת וילונות, כדי לתת הצעת מחיר לווילונות בביתנו. הבית שלנו, בזכות נוכחותה של רעייתי עליה השלום, היה מקום של שלווה ורוגע ביום שישי אחר הצהריים כמעט כמו בכל זמן אחר. כשהאישה עזבה, היא העירה באוזניי ואמרה: "מעולם לא חשתי שלווה כמו זאת שחשתי בביתך". הסברתי לה שהשינוי שחל בה נבע מכך שהשבת הולכת וקרבה. השבת היא שלווה, והדרך היחידה לקבל אותה היא בשלווה.

הבית היהודי הוא נצר ישיר של אוהלם של אברהם ושרה. הוא ירש ממנו את היכולת הנשגבת לקדש בני-אדם, לחזק ולשנות אותם. הוא מספק את התפאורה ואת הסביבה שמאפשרות לנו להפוך למלאכים ולא רק לבני-אדם. האמת היא שכולנו יכולים לזכות לביקור של מלאכים. אנחנו מקבלים אותם בביתנו בכל יום שישי עם כניסת השבת, והם יכולים ללוות אותנו כל השבוע כולו, אם רק נרצה בכך. זאת הירושה שאברהם ושרה הורישו לנו, אנו, ילדיהם.

שבת שלום
הרב דוב ברל ויין