Printer Friendly

פרשת ויחי

חומש בראשית החל בברכות - הברכות של האל לברואיו שיאכלסו ויכבשו את עולמו המופלא, והוא אף מסתיים בברכות - הברכות של יעקב לבניו, שבטי ישראל. הברכות הן, כביכול, תומכי הספרים שמחזיקים את הסיפור המפעים של המין האנושי בכלל ושל העם היהודי בפרט. המסורת היהודית תמיד הוקירה דברים שהחלו בברכות והסתיימו בברכות. בן ההתחלה של חומש בראשית לסיום שלו בפרשת השבוע התרחשו דברים רבים, ולא כולם מבורכים או נעימים. יש בו מלחמות ואלימות, רעב ועריצות, אסונות וילדים מורדים ונעלמים. אלה סיפורים על הקרבה גדולה ועל שאיפות נאצלות, על מוסריות גבוהה ועל בדידותו של הצודק בעולם טועה מאוד.

ספר בראשית הוא באמת ובתמים הספר של האנושות, של האדם באשר הוא אדם. כולנו באים לעולם הזה עם ברכות וחיוכים, עם חיבה וחיבוקים. אנחנו גם עוזבים את העולם הזה עם ברכות, אך הפעם לבד ועם דמעות, אך עם תקווה שלא נישכח. הברכות שמסמלות את חיינו תמיד משתנות מאדם לאדם, בראשיתנו וגם בסופנו. אנחנו רואים זאת בבירור בברכות המיוחדות שמברך יעקב את בניו. כל אדם בעולם הזה זכאי לברכה. אבל כל אדם זכאי לברכות המיוחדות לו. ביהדות אין ברכה אחת שמתאימה לכולם.

התורה מדגישה שיעקב ראה את ילדיו כיחידים ולא כקבוצת אנשים סתגלנית. אפילו שלושת בניו, ראובן, שמעון ולוי, שבהבנה ראשונה של הפרשה אפשר לחשוב שלא קיבלו ברכה מיעקב, בורכו גם הם. הם לא רק בורכו בכך שנכללו בברכה הכללית שברך יעקב את בניו, כפי שרש"י מציין, אלא גם קיבלו ברכות מיוחדות להם באמצעות הביקורת על מגרעותיהם שיעקב מציין בפניהם. לפעמים בחיים המתנה והברכה הגדולה ביותר שהורה יכול לתת לילדו היא ביקורת על תכונותיו של הילד ועל מגרעותיו כדי שזה יוכל לתקן ולשפר אותן.

יעקב רואה בילדיו לא רק את הדור הבא של משפחתו אלא את העתיד ואת הנצח של העם היהודי. משום כך, מגרעות שנזנחות ואינן מתוקנות נשארות לנצח ובסופו של דבר משפיעות על חייהם של מיליוני אנשים. ילד שמקבל זריקת חיסון בוודאי סובל מכאב ואיננו מעריך את הדקירה הכואבת של המחט באותו הרגע, אך אין ויכוח על כך שהורה שמחסן את הילד שלו נותן לו בכך מתנה וברכה רבת ערך. את דבריו של יעקב לשלושת בניו יש לראות גם באור הזה. חיסון מפני תכונות רעות ומפני התנהגות נלוזה הוא ברכה חשובה ביותר.

שבת שלום
הרב דוב ברל ויין