פרשת במדבר
חומש במדבר מוקדש לסיפור החוויות של בני ישראל במהלך 40 שנות הנדודים במדבר סיני. אך הדרך שבה התורה מספרת כל אירוע או התרחשות היסטורית איננה מוגבלת לעובדות היבשות בלבד. בניואנסים של הניסוח, התורה מגלה לנו את הגורמים האנושיים ואת החשיבות הפסיכולוגית והרוחנית של האירועים האלה. התורה לא מנסה להיות ספר היסטוריה. גישה כזאת כלפי התורה רק תמצא בעיות בטקסט ותטעה בהבנת המסר שלו.
התורה היא ספר על בני האדם, על הישגיהם וחולשותיהם, על גדלותם וקטנוניותם, על היכולת העצומה שלהם לעשות טוב או להיות מרושעים.
באור זה צריך לראות את כל סיפור ספר במדבר. התורה מספרת לנו את הסיפור של האנשים ולא רק של האירועים. משום כך ספר במדבר מלא רישומי אופי ותיאורים של אנשים שבמעשיהם שינו את מהלך ההיסטוריה היהודית לא רק במדבר סיני אלא לכל הדורות הבאים. אלה שהתלוננו על המן, קרח עם שאפתנותו העזה, עשרת המרגלים ששלח משה לתור את הארץ שנהגו באנוכיות ובפחדנות, להבדיל משני עמיתיהם, יהושע וכלב, חמש בנות צלופחד ואהבתן לארץ ישראל - ספר במדבר מציג לנו ניתוח של כל האנשים האלה ושל הגישות והמניעים שלהם. לכן לא תהיה זו הפרזה עם נטען שספר במדבר עומד לצד חומש בראשית במובן זה שהוא מלמד אותנו על בני האדם ועל טבעם האישי שהוא, איכשהו, גם כללי.
אני סבור שהבנה כזאת של חומש במדבר מסבירה את השאלה שמועלית לא פעם: מדוע חומש זה נפתח בשמות אנשים ובספירת השבטים והאוכלוסייה הכללית של עם ישראל? התורה מכינה אותנו, כביכול, לניתוח של האנשים והמאפיינים האנושיים שמהווה את עיקרו של הספר הזה. לאנשים יש שמות, הם חלק מחברה גדולה יותר והם גם פרטים בפני עצמם. רק הכרה בעובדת יסוד זו של הקיום האנושי תאפשר לנו להגיע להבנה משמעותית של הסיפור בחומש במדבר.
הפרשנים מציינים שחלק מהטרגדיות בחומש במדבר היו תוצאה עקיפה של העובדה שמשה העריך הערכה אופטימית מדי את בני האדם ואת התנהגותם.
רוב האנשים הגדולים ששמם מוזכר בתחילת פרשת השבוע, בתחילת ספר במדבר, כבר לא בין החיים בסופו. עמדות כח גובות מחיר מהאנשים שנמצאים בהן.
השמות מצוינים כאן כדוגמה בשבילנו למהמורות ולקשיים שנלווים לתפקידים ציבוריים ולעמדות כוח כאלה. אם נצפה מאנשים להיות בני אדם ולא קדושים או מלאכים, נוכל למנוע טעויות קשות במדיניות ובשיקול הדעת או לפחות להקטין את חומרתן. המדבר היה מקום שבו למד העם היהודי לקחים קשים. אם באמת נפנים אותם ונתרגם את הלקחים לחיים הפרטיים והציבוריים שלנו, יהיה לניסיון הזה ערך נצחי.
שבת שלום
הרב דוב ברל ויין