Printer Friendly
פרשת בלק
פרשת השבוע עוסקת בעיקר במלחמת התעמולה נגד העם היהודי. בלק שוכר את בלעם
לקלל את בני ישראל, קללה שבעולמנו היום מיתרגמת לחרם אקדמי, לדיווחי חדשות
מוטים, להימנעות מהשקעות בחברות ובפרויקטים ישראלים ופריכת ידיים צבועה
על אסונם של אלה הקוראים בגלוי להשמדה של מדינת ישראל ותושביה. קללת עם יוצרת
אווירה של עוינות ושנאה כלפי אותו העם. התעמולה הנאצית נגד היהודים לפני 70 שנים
נשאה פרי מר לכולם. המידע המטעה, הזיופים והשקרים של הק-ג-ב בודדו את
ישראל בעולם. העולם המוסלמי מקלל אותנו מדי יום ביומו ובכך תורם במידה רבה
לאווירת
ההתנפלות על ישראל, שהפכה לחלק כה נורא מהחברה המערבית, מהאקדמיה שלה
ומהשכבות האינטלקטואליות שלה.
לפיכך בחר לו בלק נשק ערמומי ורב כוח, את בלעם - אמן הרמיזות, הצביעות והקללות.
בלק מבין היטב את כוחן של קללות כאלה ואת יכולתן לפגוע בתמימים ולהצדיק אשמים –
לברוא את העולם האורווליאני שאנחנו חיים בו היום. לכן, מבחינתו, כששכר את בלעם
עשה עסקה טובה, שכן אין ספק שקללות פועלות, אולי לא מילולית, לא בכך שהן אכן
מיתרגמות לכשפים ולאסונות מיידים, אך יש להן השפעה לטווח הרחוק, השפעה על דעת
הקהל, שיוצרת הלך רוח שבהחלט מסוגל, ברבות הימים, להביא לתוצאות אלימות
וקטלניות.
אלוקים מזהיר את בלעם שלא לקלל את בני ישראל כי הם עם מבורך. באלפי השנים
הארוכות של קיומנו ההיסטורי קוללנו, גודפנו, נרצחנו ולכאורה נגזר עלינו כיליון.
אף-על-פי-כן, ניכר שהדברים שאמר הקב"ה לבלעם הם אמת. העם היהודי נשאר עם
מבורך באמת. אין תחום בפעילות האנושית שבו העם היהודי ככלל, ויהודים יחידים בפרט,
לא הצטיין בו והביא תועלת לאנושות כולה. זאת הברכה של העם היהודי שמעוררת זעם
גדול כל כך בקרב אלה שמקללים אותנו.
רוחו של בלעם נופלת לנוכח כישלון מאמציו לקלל את בני ישראל. הוא נאלץ להודות
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל". הוא רואה בנו את עם הנצח, עם שהצווים
של ההיסטוריה וכללי התקינות הפוליטית אינם חלים עליו, אך רצונו העז לקלל
את בני ישראל אינו פוחת והוא מוסיף לנסות להרוס אותם בעצות ובתחבולות,
שהרי שנאתו
לבני ישראל אינה מאפשרת לו להתנהג בהיגיון או אפילו באופן שיועיל לו עצמו.
אך עמוק בלבו הוא יודע שהאתון שלו צדקה. הוא לא ינצח את בני ישראל בקללות,
כי למרות כל חולשותיהם ומגרעותיהם הם עם מבורך. בלעם ובלק אינם סתם אנשים.
הם אבות טיפוס של האויבים האמתיים שניצבים בפנינו, גלויים וערמומיים גם יחד.
פרשת השבוע, ככל פרשיות התורה, איננה עוסקת בהיסטוריה רחוקה אלא בענייני היום.
שבת שלום,
רבי ברל ויין
