פרשת בהעלותך
הפרשה נפתחת במילה "בהעלותך" שהיא הפועל שמקדים את המושא במשפט הזה,
הנרות, האורות של המנורה במשכן ובמקדש. הפסוק, במשמעותו הפשוטה, מתייחס
ללהבה העולה כשמדליקים את המנורה. אך הפירוש המילולי של הפועל "בהעלותך"
הוא "בזמן שאתה מעלה", ואני חושב שברעיון הזה יש לקח חשוב לכולנו. המנורה
במקדש מייצגת את אור התורה, את נוכחות האל בעולם. מטרת הכהנים בהעלותם
את האור במנורה היא להפיץ את האור האלוקי הזה בכל עם ישראל ובכל העולם,
ובכך לסלק את חשכת הרשע והמחלוקת שרווחים כל כך בעולמנו.
אך הדלקת המנורה לא הייתה אמורה להיות מעשה טכני גרידא, מעשה אוטומטי.
הכהן שביצע את המטלה של הדלקת הנרות במנורה היה צריך בעצמו להתעלות
מבחינה מוסרית ורוחנית תחילה. לכן השתמשה התורה בפועל "בהעלותך",
כשאתה מעלה את עצמך, רק אז אתה זכאי להעלות את האור במנורה גם לאחרים.
אדם שאיננו נעלה בעצמו מבחינה מוסרית לא יוכל להטיף מוסר לאחרים. רק אנשים
שיש בלבם אור אלוקי מסוגלים להעלות אור אלוקי גם בזולתם. היהדות קפדנית מאוד
בהשקפתה בעניינים אלה. מנורה שמדליק אדם שאיננו ראוי למטלה הזאת תהבהב ותכבה
בסופו של דבר. במנורה בבית מקדש בערה להבה נצחית, נר תמיד. כדי להשיג נצחיות
אדם צריך להעלות את עצמו על בסיס קבוע ומתמיד.
התלמוד טורח לאשש את העיקרון הבסיסי הזה במחשבה היהודית. חז"ל אמרו שם:
"קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים". ולא, כך מזהירים חז"ל, כשאדם ינסה לומר
לזולתו "טול קיסם מבין שיניך", התשובה תהיה "טול קורה מבין עיניך". צביעות
היא האויב הגדול ביותר של המוסר ושל האמונה האמיתית. אדם איננו יכול להטיף
לזולתו
על קיסמים כשהוא עצמו מסתובב עם קורות. חכמי התלמוד ציינו שאפילו בתקופתם
האנשים שיכלו לנזוף ולהטיף לאחרים על התנהגות פסולה בצורה יעילה היו
נדירים ומעטים.
אז מה נאמר אנחנו על ימינו? תנועת המוסר של המאה ה-19 בליטא ניסתה להעלות
את הרמה המוסרית של החברה היהודית בכך ששמה דגש על המסר הזה של "בהעלותך".
המפתח ליכולת להשפיע על הזולת טמון בעבודה עצמית. דוגמה אישית, במילים רכות
ובלב טוב נחשבה לשיטה הנכונה להאיר את המנורה ולהפיץ את אור הקדושה בחברה.
סבורני שזה הזמן, אם בכלל, כאן, בעולם היהודי שלנו, לחדש את המאמץ שלנו לשפר
את עצמנו כדי שנוכל להשפיע על העולם כולו לטובה. נכון שבית המקדש עוד לא
נבנה ואין לנו מנורה, אבל הרעיון והלקח שהם מבקשים ללמד בוודאי ובוודאי
נמצאים כאן ועכשיו. המשימה שלנו היום היא לתת ביטוי במציאות לאור הסמלי
שהאיר את המנורה במקדש.
שבת שלום.
רבי ברל ויין