פרשת בא
בפרשת בוא מדובר על כך שהילדים והנכדים, הדורות הבאים, ישאלו את הדורות
הקודמים שאלות על סיבותיה של היהדות, על מנהגיה ועל מצוותיה. התורה מתייחסת
לשאלות האלה כעובדה. ברור שזה יישאלו. התורה, בדרכה החידתית, מספקת לנו עקרונות שינחו אותנו במתן התשובות הנכונות לשאלות אלה. יש סוגים שונים של הורים
ומורים בעולם. יש כאלה שהם סמכותיים ודוגמטיים בגישתם, שאינם אוהבים שאלות בבית ובכיתה וחשים שהנטייה של הצעירים לפקפק במערכת הערכים ובידע של הדור המבוגר יותר מערערת על מעמדם. מצד שני, יש הורים ומורים שמעודדים ומעריכים
את הדור הצעיר לשאול ולחקור. השאלות מעוררות בהם עניין ומאתגרות אותם למצוא
תשובות משמעותיות ומשכנעות ובכך גם ליצור אווירה של לימוד והבנה.
מנקודת המבט של התורה, דומני שהאפשרות השנייה היא הנבונה יותר. יש כאלה שאינם
יודעים איך לשאול או מה לשאול. על אף שמצב כזה עגום, עגום אפילו יותר לחיות
בחברה שלא מרשה לשאול שאלות. הניסיון המר של האנושות במאה ה-20, כשמאות מיליוני בני אדם חיו במשטרים טוטליטריים שלא הרשו לשאול שאלות או לפקפק בשליטים המגלומניים שלהם, מעיד על הסכנה שיש בעולם שבו אסור לשאול שאלות
ולכן גם אין צורך במתן תשובות.
בעולם היהודי, בייחוד בעולם היהודי הדתי והנאמן, העלאת שאלות טובות הפכה
לעניין נדיר. אמונה דוגמטית באנשים מסוימים ובנוהגים כמעט הפכה לנורמה בכל גווני
הקשת של החברה היהודית הדתית. תלמידים רבים קובלים בפניי שבבתי הספר ובכיתות
שלהם אסור להם לשאול שאלות על מושגים וערכים בסיסיים ביהדות. הגישה הזאת
שאומרת "קח או זנח" הניבה תוצאות הרות אסון לעולם התורה במאות ה-19 וה-20.
קשה להבין מדוע מנציחים אותה היום בבתים ובבתי הספר. במידה מסוימת, הגישה
הזאת שמניאה צעירים משאול שאלות חושפת חוסר ביטחון נורא באמונה היהודית
ובתורה. זאת בעצם הודאה בכך שאין לתורה, חס וחלילה, תשובות לשאלות אלה,
ולפיכך השאלות עצמן אסורות. התורה והאמונה שלנו מדו במבחן הזמן והתמודדו
עם כל הרעיונות, הפילוסופיות והתנועות העממיות ויצאו כשידן על העליונה. תהיה
זו טעות ליצור מצב שבו אסור לשאול שאלות על התורה, להתווכח עליה או להציג
רעיונות שמנוגדים לה.
"ודע מה שתשיב לאפיקורוס" זאת הסיסמה של חכמינו במסכת אבות. גם הבן הרשע
זכאי לשאול ולקבל תשובה, גם אם היא אכזרית בישירותה. רצף הדורות ביהדות בנוי
על ויכוחים, על שאלות ותשובות שיוצרות את הקשר בין דור אחד לדורות הבאים אחריו. לכן, היו מוכנים לשמוע שאלות ולקבל את עובדת קיומן ברוח טובה, וחשוב מזה, היו
מוכנים להשיב תשובות בתבונה, בסבלנות ובאמונה שלמה.
שבת שלום
רבי ברל ויין