Printer Friendly
לימודים
שנת הלימודים החדשה בישראל וברוב העולם המערבי מתחילה באמת השבוע.
למיליוני ילדים זה אירוע מורט עצבים, תחילתו של מסע ארוך, של שנים רבות
במוסדות לימוד. הרעיון של חינוך לכול חדש יחסית ברוב ארצות העולם. רק
לפני מאה שנים רוב הילדים לא זכו לשום חינוך פורמלי, והוראת הקריאה והכתיבה
לכולם הייתה מקובלת רק בארצות בודדות בעולם. המלחמות הגדולות של המאה העשרים,
ההתקדמות המהירה בטכנולוגיה והשינויים הקיצוניים בתחום התעסוקה ובהזדמנויות
העבודה בנוסף ללחץ שנוצר מנהירת אוכלוסייה הולכת וגדלה לערים נתנו תנופה לרעיונות
ולתכניות של חינוך והשכלה לכול. החיים בחברה המודרנית והתעשייתית מצריכים חברה
משכילה. משום כך היינו עדים במאה שחלפה לגידול אדיר במספר בתי הספר ובמספר התלמידים שלומדים בהם. הייתה, ועדיין יש, אמונה חזקה ברעיון של תנועת ההשכלה, שהשכלה היא המפתח לריפוי רוב החוליים החברתיים והסוציאליים של עולמנו. אפשר להתווכח על שאלה אם האמונה הזאת אכן נכונה, שהרי שליש מהמפקדים במחנות המוות של הגרמנים במלחמת העולם השנייה היו בעלי תואר דוקטור ברפואה ובתחומים אחרים! אך כולנו נוכל להסכים, בוודאי, שהחברה ככלל מפיקה תועלת מאוכלוסייה נבונה,
משכילה ומלומדת. השאלה היא איך היא נגיע למצב הזה.
בית ספר שמעניק חינוך לכולם הוא רעיון שטמון בלבה של ההיסטוריה היהודית. התלמוד
מדווח לנו שהמלך צדקיהו בתקופת בית ראשון ויהושע בן פרחיה ואחרים בתקופת בית שני עשו מאמצים גדולים להקים מערכת חינוך כללית בארץ ישראל, כדי שכל האוכלוסייה
תדע קרוא וכתוב ותלמד את התורה, את ערכיה ואת מצוותיה. במזרח אירופה כל הבנים הלכו לבית הספר מגיל שלוש ועד עשר לפחות. זה היה בתקופה של עוני מרוד ותוחלת חיים קצרה יחסית. הבנות לא קיבלו שום השכלה פורמלית. רשת החינוך לבנות "בית יעקב" קמה רק בשנות ה-20 של המאה ה-20. מאז התקדם חינוך הבנות בעולם היהודי הדתי בצעדי ענק. לעניות דעתי, זה האירוע החברתי המהפכני הגדול ביותר שקרה בעולם
היהודי במאה שחלפה. על אף שבתחילה הייתה התנגדות עזה בחוגים רבניים וחסידיים
מסוימים לרעיון של חינוך פורמלי ומקיף לנשים, רשת בתי הספר של בית יעקב ודומותיה
הפכו לנורמה בעולם היהודי הדתי. גם החפץ חיים וגם הרבי מגור תמכו ברעיון ובמטרה
של רשת בית יעקב, וחותם הקדושה שלהם הכריע. גם הקמת הישיבות המודרניות בליטא בראשית המאה ה-19 שינתה את מערכת החינוך היהודי לבנים. היום כמעט כל בן יהודי
בעולם הדתי מקבל חינוך תורני ויהודי מקיף בישיבה. אם נדבר על מספר הלומדים בישיבות ביום, נדמה לי שמעולם לא היה מספר תלמידים במוסדות החינוך שלנו כה גדול.
אך לחינוך הפורמלי יש גם מגרעות. לא כל הילדים מסתגלים היטב למשמעת ולחובות,
ולא כל המורים והמחנכים באמת ובתמים מוכשרים ומתאימים למקצועם. כיתות גדולות,
בריונות, מחסור במתקנים מתאימים ותכניות לימודים לא מציאותיות מסבכים את תהליך
הלמידה בבתי הספר. שיטת המבחנים והציונים מולידה לעתים תחושות חזקות של חוסר
ביטחון ושל קנאה בין התלמידים. לא פעם יש שימת דגש על ידע עובדתי ולא על רכישת
מיומנויות למידה והנחלת מערכת ערכים יהודית. תלמידים ביישנים ומסוגרים, גם כאלה שנתברכו בשכל טוב ובפוטנציאל גדול, לעתים קרובות נופלים בין הכיסאות מפני שאינם
בולטים מספיק. הבעיות הללו קיימות כמעט בכל בית ספר, ורוב התלמידים מצליחים להתגבר עליהן ולרכוש השכלה טובה. אך מנהלים ומורים בבתי הספר צריכים לזהות את
המגרעות האלה, שהן חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הנוכחית שלנו, ולעשות כל צעד
שיידרש כדי לצמצם אותן. כולכם ודאי תצטרפו אליי בברכה לתלמידים ולמורים עם בוא
השנה החדשה ובאיחולים לקידום החינוך ולהישגים טובים בלימודים ובהוראה, הישגים
שבוודאי יהלמו את עם הספר
