Printer Friendly

יין

השבועיים האחרונים הביאו יבול של מאמרים על היתרונות שבשתיית יין אדום.נראה שחוקרים הראו שחולדות שסובלות מהשמנת יתר וקיבלו מנות גדולות של יין אדום סבלו הרבה פחות מההשפעות השליליות של השמנת היתר. אמנם הממצאים האלה טרם נבדקו על בני אדם, אך ידוע זה מכבר ששתיית כוס יין אדום בארוחת הערב בכל יום אכן יפה לבריאות בכל הנוגע למחלות לב ועורקים בבני-אדם.

יין ממלא תפקיד חשוב גם במסורת היהודית ובאורח החיים היהודי. היין נחשב משקה קדוש, הנוזל היחיד שיש לו ברכה מיוחדת משלו, שיש לברכה לפני השתייה. היין הוא חלק ממעגל החיים היהודי. הוא נוכח בחתונה, בברית מילה, בפדיון הבן הבכור, ובתקופת התלמוד הופיע גם בבית האבל.  גם היום יש הרבה יהודים שלא מעדות אשכנז שעדיין נוהגים לשתות יין ולברך ברכות מיוחדות בבית האבל. היין אמור להעניק לנו השראה ונחמה, להוסיף לאירועים כבוד וחשיבות ולהעלות אירוע אנושי שגרתי ואפילו יוצא מן הכלל לרמה רוחנית גבוהה יותר. הברכה על כוס היין היא גם עיקרו של הקידוש שמבשר על כניסת השבת לבתינו אותו אנו אורחים בפתחן של סעודות השבת. יין או משהו שמקביל לו, הוא גם לבו של טקס ההבדלה שבו אנחנו נפרדים מן השבת. כשיש מספר מספיק של אנשים שסעדו את לבם יחד, שוב, כוס היין והברכה הנלווית אליו יחתמו את ברכת המזון אחרי הארוחה. ארבע כוסות החובה של ליל הסדר הם אבני דרך בערב הקדוש הזה. מכל זה ניתן לראות בבירור שהיין תופס מקום חשוב ביותר בפולחן היהודי.

אך כרוב הדברים הטובים בחיים, גם היין הוא חרב פיפיות. במשקה שמסמל קדושה והתקדשות יש גם פוטנציאל להשתכרות ולהתנהגות מופקרת. חז"ל, במדרש, מתחו ביקורת על נוח, שהמעשה הראשון שעשה אחרי שיצא מן התיבה שהצילה אותו מן המבול היה לנטוע כרם.נוח עצמו שילם מחיר כבד על טעות זו בשיקול דעתו כשהשתכר וכנען נכדו ראה את ערוותו. חז"ל מלמדים אותנו ש"נכנס יין יצא סוד". התורה מספרת לנו שכאשר התגלה יוסף לאחיו, הוא ערך להם סעודה שבה הוגש הרבה יין, מה שיצר אווירה של שכרות, ודווקא בסעודה הזאת חש יוסף בפעם הראשונה את החרטה של אחיו על מעשה הבגידה שעשו כשמכרו אותו לעבדות ולשבי במצרים. הדברים הנסתרים שהיו קבורים במעמקי לבם התגלו לאחר שיין נכנס לתוכם.

בנוסף לכך, יין מעורר שמחה ושביעות רצון. בתהילים כתוב "יין ישמח לבב אנוש". שוב, כמו בכל תחום אחר בחיים, ההשפעה החיובית או השלילית של היין נקבעת על ידי הכמות, ההלימות והתבונה שבני האדם אדם מפעילים כשהם צורכים אותו. תמיד חשבתי שייתכן שזאת אחת הסיבות לכך שיש ליין ברכה מיוחדת רק שלו גם לפני השתייה וגם אחריה, כדי להזכיר לנו את הדואליות שיש בו ולהזהיר אותנו לשתות אותו בתבונה, במתינות ומתוך כוונה ותכלית טהורות.

יהודים תמיד שמו דגש מיוחד על יין שיוצר בארץ-ישראל. הרב הגדול נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת ולוז'ין המפורסמת בליטא במאה ה-19, היה אז אחד ממייסדי ארגון חובבי ציון. כשיקבי כרמל של הברון רוטשילד ייצרו את בקבוקי היין הראשונים שלהם, אחד מהם נשלח כמתנה לרב הגדול בוולוז'ין. הרב ברוך אפשטיין, אחיינו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, היה נוכח שם כשבקבוק היין הגיע סוף סוף לייעדו בוולוז'ין. הוא מספר שכסימן לאהבה, לכבוד ולשמחה הרבה שחש רבי ברלין כשקיבל לידיו את בקבוק היין שייצרו כורמים יהודים בארץ-ישראל, הוא הלך לחדרו ולבש את בגדי השבת לכבוד אותו בקבוק יין, בקבוק היין שבישר על שובם של היהודים למולדתם.

לכן, כשאנו שותים את קצובת היין האדום היומית שלנו ומאחלים זה לזה חיים ובריאות, כדאי גם שנזכור את ההיסטוריה של היין ואת הקדושה שנלווית אליו בחיי היהודים, בייחוד ליין שמיוצר מענבים שגדלו ונבצרו בארץ-ישראל.

שבת שלום
הרב דוב ברל ויין