Printer Friendly

הורות

אחת המשימות החשובות ביותר בחיינו היא ההורות. מאחר שבני האדם שונים אלה מאלה
וכל מצב משפחתי משתנה מאדם לאדם, אין הוראות מוגדרות או קווים מנחים שיכולים להתאים לכל מצב של הורות. אך יש כמה אמיתות כלליות ועצות הגיוניות, שלדעתי,
תמיד נכונות ותורמות להורות טובה. בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי שמרו הבית
וההורים, שהיו עמוד השדרה של הבית, על העם היהודי ויצרו בבית אווירה של גאווה,
תחושה של ערך עצמי ורציפות קדושה למען הילדים והדורות הבאים. אנחנו דורשים,
כמובן, שההורים ייצרו בבית אווירה של שלווה, של אהבה זה לזה ואהבה לילדים בבית.
זאת חובת ההורים לעשות הכול כדי שהנישואים שלהם יצליחו. עליהם לשמש לילדיהם
דוגמה ומופת להצלחה בחיים. ילדים שנולדים למשפחות שאינן מתפקדות מתחילים את
חייהם מנקודת מוצא נחותה הרבה יותר ולכן סיכויים להצליח בעתיד פחותים הרבה יותר.
הורים צריכים לחשוב תמיד על ילדיהם בכל דבריהם ומעשיהם, ולא רק באינטראקציה שלהם עם הילדים. עליהם להקפיד על דבריהם זה לזה ועל מעשיהם בחיי היומיום שלהם.
ילדים רגישים לאווירה בבית אפילו יותר מאשר למילים ולדברים שנאמרים להם. רק ההורים יכולים ליצור בבית אווירה בריאה ומרגיעה, אך הם יכולים לעשות זאת רק בתנאי
שהם מבינים את הצורך ואת החשיבות הרבה שבהקמת משפחה וגידול ילדים.

תודעה משפחתית היא דבר חשוב. ילדים צריכים לדעת מי היו אבותיהם, מי היו הסבים
והסבתות שלהם. הם צריכים להיות לדעת על המורשת שהם מקבלים מעברם. אנחנו חיים בעולם שבו במשפחות יהודיות רבות מחקו את העבר. בלי העבר כחלק מהחיים, לילדים
אין פרספקטיבה. הם נזרקים לתוך עולם מבלבל ולעתים עוין בלי שיעמוד לרשותם הנשק החזק של הכרת ההיסטוריה של המשפחה. עולם היהדות הדתית רחוק מלהיות מושלם, אך ייתכן שהישגו הגדול ביותר הוא העובדה שהוא מצליח לשמר את העבר למען הדור הזה
הדורות הבאים. לפי עניות דעתי, אחד הפשעים הגדולים ביותר של החילוניות הוא המאמץ הנחוש שלה למחוק את העבר היהודי. היא לעגה ללבוש היהודי ולמנהגים היהודיים, ובכך דחתה את העבר, ולכן דורות שלמים גדלו בלי גאווה או זהות משפחתית. העובדה שאנחנו
רואים משפחות שאינן מתפקדות בכל מקום היא תוצאה טרגית של נישול הילדים מן הידע וההבנה של עברם ומן ההערכה לדורות הקודמים במשפחתם. ילדים זקוקים להדרכה ולתמיכה שנלוות לתחושת המשפחתיות. הגישה של "חיה ותן לחיות" לא מחזקת את הילדים אלא מחלישה את הדימוי העצמי שלהם ומשאירה מקום לעוינות ולתוקפנות
במקום להעניק שלווה וביטחון עצמי.

ילדים צריכים מטרות או משימות. הם צריכים גם ילדות. ילד איננו מבוגר קטן. כל ילד
שונה מאחיו. ההורה החכם מבין שאחידות בחינוך ובגידול הילדים אינה דבר מציאותי או חכם. כבר אמר המלך שלמה במשלי "חנוך לנער על פי דרכו". זאת הדרך לוודא שגם כאשר הילד יתבגר הוא לא ינטוש את שורשיו ואת החינוך שקיבל בבית. משום כך הורות
דורשת סבלנות אין-קץ ואהבה בלי תנאי. היא דורשת עקביות ושקט, חכמה ונחישות, תקווה לטוב וחיזוקים חיוביים. צריך גם לדעת מתי להרפות ולאפשר לילד להיות ילד. תפקידו של ההורה הוא לכל החיים, ואפילו בגיל מבוגר הורה נשאר הורה, כי הילד נשאר ילד. המצבים משתנים, מטבע הדברים, ברבות השנים, אך התפקיד והמעמד של ההורה והילד נשארים פחות או יותר קבועים לכל אורך החיים. לכן תפקיד ההורה מלווה כל הזמן
בהתפתחות ובפליאה, בהזדמנויות ובאתגרים. אך, בסופו של דבר, אדם צריך לקחת בחשבון את דברי התלמוד שאומר שהילדים ומה שיוצא מהם הם עניין של מזל, דבר שאיננו לגמרי בשליטתנו. לכן בנוסף לכל העצות והכללים להורות טובה, יש להוסיף תפילה למזל שיביא למשפחה לדורותיה אושר וסיפוק.

שבת שלום
ברל ויין