Printer Friendly

דמוניזציה

אחת התחבולות הנהוגות בתעמולה היא דמוניזציה של היריבים הפוליטיים, החברתיים
והאידיאולוגיים.  זה נוהג שמקובל, לדאבון הלב, בעולם כולו, ולעתים קרובות
הוא נושא בחובו תוצאות הרסניות לשני הצדדים.

כאן, בישראל, כל מגזר בחברה עושה שימוש רווח להחריד בטקטיקה זו בניסיון
להצדיק את עמדותיו ומדיניותו. יש כאן היסטוריה ארוכה של דמוניזציה. כל מי שזוכר
את הפרקים ההיסטוריים על היריבות בין האצ"ל להגנה בשנות ה-30 וה-40 של המאה
שעברה, את המאבק בין הישוב הישן לחלוצי העבודה החילוניים בשנות ה-20 ואחריהן,
את המאבקים הפנימיים בתוך הקהילה הדתית בין המזרחי, אגודת ישראל ואלה שהתנגדו לשתי התנועות באותה מידה ובאותה רמת קולניות, ואת הויכוחים הסוערים בין השמאל לימין שאפיינו כל כך את הפוליטיקה הישראלית מראשיתה של המדינה, יודע איך פועלת
טקטיקת הדמוניזציה. צד אחד מספר שקרים מוזרים על הצד האחר וחוזר עליהם מספיק
ובקול רם מספיק, עם העלמת עין או שחיתות מצד התקשורת, כדי להביא את הציבור להאמין ש"האחר" הוא האיום הגדול ביותר על היציבות, השלמות, השגשוג ואפילו עצם
הקיום של המדינה והחברה.

דמוניזציה כזאת עשה בן גוריון לבגין, עשתה תנועת שינוי לקהילה החרדית, עשה הימין
החרדי הקיצוני לכל היהודים החילוניים, עשה רבין לאלה שהתנגדו להסכמי אוסלו, ועכשיו,
נדמה שזאת המדיניות הרשמית של הממשלה נגד המתנחלים.

הכותרות בשבוע שעבר צעקו "איש ביטחון בכיר אומר שהמתנחלים הם האיום הגדול
ביותר על ביטחונה של ישראל". באמת! חייב להיות גבול להגזמה. הממשלה זורקת אנשים
מבתיהם בישובים שהיא עצמה שלחה אותם להקים מלכתחילה, כמעט שלא דואגת כלל
לסייע לאנשים האלה לשקם את חייהם, וכאשר המסכנים האלה מעזים להתלונן ולמחות,
מיד עושים להם דמוניזציה. נדמה שהחברה אומרת: אם לא יהיו מתנחלים, אזי פתאום
יהיה לכל הבעיות שלנו פיתרון פשוט ומיידי. זה בעצם מה שתנועת שינוי אומרת על
החרדים. זה מה שהקומוניסטים אמרו על החברים "הריאקציונרים" בחברה, וזה מה שהנאצים אמרו על היהודים וזה מה שהעולם המוסלמי היום, ברובו, אומר על מדינת
ישראל.

דמוניזציה מספקת פיתרון קל ומהיר לבעיות סבוכות. היא מתרכזת במי "שאשם" בבעיה
וטוענת שיש פיתרון פשוט – חיסול אותו "האשם". דמוניזציה היא טקטיקה הרסנית
שבעבר הובילה לתוצאות קטלניות ונוראיות. ממשלה אחראית, אפילו בתקופת בחירות,
אינה צריכה לעודד דמוניזציה או להשתמש בה בתעמולה נגד אלה שמתנגדים למדיניותה במסגרת החוק.  התנהגות כזאת היא חסרת אחריות להחריד.

השפה של הוויכוחים הפוליטיים בציבוריות הישראלית מגונה.  דרך ארץ, דברי נימוסין,
איפוק ועידון נעדרים לגמרי מזירת הוויכוח הציבורי. היעדר דרך מתורבתת אמיתית
לניהול ויכוח ציבורי והחיבה של התקשרות לשערוריות ולהלהטת יצרים בכל סוגיה
יוצרים אווירה שמטפחת ומעודדת דמוניזציה.

התורה מדגישה בכל דבריה ובהלכות שנוגעות לדיבור את הצורך באיפוק, בדרך ארץ,
בשיקול דעת ובמשנה זהירות. התורה אינה מתירה דמוניזציה של קבוצות או מגזרים בחברה. העובדה הטרגית  שקבוצות שמתיימרות לדבר בשם ערכי התורה מפרות את העיקרון הזה אינה משנה כלל ועיקר את ההשקפה התורנית האמיתית על התנהגות כזאת ומדיניות כזאת. החברה צריכה לדרוש מן התקשורת, מן הממשלה ומכל המגזרים בקשת הפוליטית יותר הגינות. אסור לנו להרשות לעצמנו להיגרר אל מלכודת הדמוניזציה של "האחר". השלמה עם דמוניזציה פירושה תעודד את הנוהג הזה ותנציח אותו כנורמה בחיינו
הפוליטיים והחברתיים. ויכוח תרבותי יותר יתרום לאיחוד החברה הישראלית, מטרה שכולנו, ובוודאי כל מי שחי בישראל, צריכים לשאוף לה.

שבת שלום
ברל ויין