Printer Friendly
ויגש
המשפחה בישראל
כשהסיפור של יוסף ואחיו נפרש בפנינו ומגיע לשיאו ולסיומו בפרשת השבוע, אנחנו נשארים עם מבוכה ותחושה לא ברורה של מה טוב ומה רע בסיפור הזה. התורה מותחת ביקורת על התנהגותו המקורית של יוסף כלפי אחיו כשהוא מביא לאביו דיווח לא מדויק עליהם. גם האחים אינם פועלים כשורה כשהם משליכים אותו לבור ואחר-כך מוכרים אותו לעבדות. כל האחים, לרבות יוסף, אשמים בכך שגזרו על אביהם הזקן כאב וסבל בכך שלא גילו לו את הסיפור, ואף יוסף עצמו לא נהג כשורה כשלא התגלה ליעקב בתשע השנים הראשונות של עלייתו לגדולה במצרים.
למרות כל המעשים האלה ורגשות האשמה, התורה מתארת את האיחוד המחודש של המשפחה במילים טובות ושמחות. זה נכון על אף שכולם מבינים שהמשפחה תגור במצרים זמן ארוך והחזרה לארץ כנען תהפוך לחלום רחוק. משפחות אינן מוסד מושלם, והאירועים שמתרחשים בתוכן לא תמיד מתנהלים בצורה חלקה. אך פרשת השבוע מדגישה שהיחידה המשפחתית חייבת להתגבר על כל המכשולים שעומדים בדרכה ולשאוף לשמור על תחושת משפחתיות בקרב בניה בכל מחיר.
הסיפור של משפחת יעקב הוא סיפורה של כמעט כל משפחה יהודית שבאה אחריה: מריבות, אי הבנות, טעויות בשיקול הדעת, ולמרות כל זאת, גם טוב לב, נדיבות, סובלנות ופיוס. המסורת היהודית מלמדת אותנו שכל הסכסוכים המאוחרים יותר בעולם היהודי, והיו רבים ומרים באלפי שנים שחלפו מאז, כבר מוזכרים בסיפור יוסף ואחיו. עם זה, עם זה, העם היהודי נשאר משפחה עם אידיאלים משותפים וחזון אופטימי לעתיד.
התורה מספרת שכאשר יוסף מגלה את זהותו בפני אחיו, הוא עושה זאת בשתי מילים פשוטות: "אני יוסף". באמירה הזאת טמונה התביעה של יוסף מאחיו לראות אותו כאדם בפני עצמו ולא כהעתק של אביו או של אחד מאחיו. יוסף הוא התגלמות הנון-קונפורמיסט במשפחה, וכל הסכסוך המשפחתי החל בגלל חוסר הנכונות של אחיו להרשות לו לקבל את התפקיד הזה במשפחה.
בכל משפחה יש נון-קונפורמיסטים. המבחן האמיתי לאחדות המשפחה הוא איך היא מתמודדת עם המצב הזה. חלק גדול מהקשיים והבעיות שפוקדים את העולם היהודי נובעים מהתרופפות הקשרים המשפחתיים ומאובדן תחושת המשפחתיות הגדולה בכל תנאי ומצב. כל החולשות האנושיות - חמדנות, קנאה, התנהגות מרושעת, רצון להכעיס ואפילו אלימות - באות לידי ביטוי במצבים משפחתיים. זיהוי התסמינים של התנהגות כזאת לפני שהם מתפתחים למשהו כרוני הוא אחד המפתחות לשמירה על קשרי משפחה טובים שיישארו חיוניים ומוצלחים בכל הנסיבות.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
