Printer Friendly
וישלח
רש"י וחכמים אומרים לנו שהתורה מספרת שיעקב אבינו התכונן למפגש עם עשיו באמצעות שלוש אסטרטגיות: ריכוך עשיו במתנות, תפילה לישועה והכנה למלחמה מולו. האסטרטגיה הראשונה התגלתה כמוצלחת, אף שהתורה מספרת לנו שיעקב השתמש גם באסטרטגיה השנייה כשפנה לאל בתפילה נרגשת שיחוס עליו ויציל אותו מידיו הרצחניות של עשיו.
נשאלת השאלה מדוע היה צריך יעקב אסטרטגיות חלופיות מלכתחילה. כלום לא די לסמוך על כוחה של התפילה ועל ההבטחה הראשונה של הקב"ה שיהיה עמו ישמור עליו מכל רע? לפי האמונה הפשוטה כלום לא היה זה צריך להספיק ליעקב אבינו?
ככל אדם גם אני התמודדתי לא פעם עם בעיות בחיים. תמיד התפללתי לקב"ה לעזרה וישועה. לעתים תפילותיי נענו ודברים התפתחו כפי שקיוויתי, ולעתים זה לא קרה. אך אני תמיד הכנתי אסטרטגיה חלופית - רופא, עורך דין, רואה חשבון, יועץ - שבה נעזרתי במקביל לתפילות. מישהו שאל אותי אם אין בזה ביטוי לחוסר אמונה מצדי, כשהתעקשתי שהמורים בישיבה שעמדתי בראשה יעשו ביטוח חיים. למה לא לסמוך על תפילה ועזרת שמים בלבד? השבתי לו שאני רק הולך בדרכו של יעקב אבינו, שגם הוא אימץ במקביל אסטרטגיות חלופיות כדי להציל את עצמו ולא סמך על התפילה בלבד. האיש חשב שיש תשובתי מן הכפירה, ואני חשבתי שהוא לא מייצג את התורה בכל הנוגע לאמונה ולחיים בתבונה.
פתגם ידוע אומר שאלקים עוזר לאלה שעוזרים לעצמם. כדי להגיע להישגים, רוחניים וגם חומריים, יש צורך במאמץ ותכנון, במסירות וחריצות. פעם, כשהייתי תלמיד בישיבה, התקשיתי מאוד להבין רעיון קשה שהציג אחד ממפרשי התלמוד. שאלתי את המורה שלי אם תפילה תעזור לי להבין את הרעיון. הוא ענה לי שהיא תעזור רק אם כבר מיציתי את האמצעים שיש ברשותי להבין את הרעיון בכוחות עצמי. ואז הבנתי שהתפילה הייתה האסטרטגיה השנייה של יעקב, שהוא חש שהיא תעזור לו רק אם הוא ישתמש בה יחד עם המאמץ לשכך את זעמו של עשיו במתנות תחילה. הסתמכות על תפילה בלבד, בלי לעשות שימוש במשאבים ובכישורים שעומדים לרשותנו, היא ניסיון להתחמק מהעניין.
הרבי הנודע מצאנז, הרב חיים הלברשטם, אמר "אדם צריך להיות מוכן לעקור צלע מגופו לפני שהוא יכול לצפות שיתערבו משמים לטובתו". יעקב מוכן לסכן את כל העושר שהרוויח בעמל כפיו, ואפילו את חייו, כשהוא נאלץ להתמודד עם עשיו. דווקא משום כך הוא זוכה לעזרה משמים ועשיו מתפייס עמו. יש פה שיעור חשוב לכולנו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
