Printer Friendly
ויצא
סיפורו של יעקב אבינו, כפי שהוא מוצג בפרשת השבוע, תמיד נתפס על ידי מפרשי התורה כייצוג של האירועים והניסיונות שעתידים להיות מנת חלקו של עם ישראל במאות שנות השעבוד והגלות בין אומות העולם. למעשה, המילה הראשונה בפרשה, "ויצא", מייצגת חלק ניכר מההיסטוריה היהודית בגלות. היהודים נמצאים כל העת בתנועה, תמיד חסרי מנוחה ומודאגים. גם כשיהודים מוצאים את עצמם במצב נוח, לכאורה, בתוך החברה הכללית, ידוע שהם חשים חוסר נוחות וחוסר שקט. בסופו של דבר, תמיד מתברר שהייתה בתחושת חוסר הנוחות הזאת ראיית הנולד, מפני שכל ארצות הגלות נסגרו בשלב כזה או אחר, והיהודים אולצו להמשיך לנדוד ולמצוא להם בית חדש.
היהודים היו בספרד 800 שנה ובמרכז ובמזרח אירופה כמעט אלף שנים, אבל גם שהותם באזורים האלה הגיעה לקצה לבסוף. "ויצא" לא הרפה מהקיום היהודי במשך אלפי שנים. הקרקע תחת רגליים יהודיות תמיד אינה בטוחה, וחוסר ודאות מאפיין את החיים היהודים בכל מקום. רק בארץ ישראל הבטיח הקב"ה לנו שנגיע למנוחה ולנחלה, שנחיה שם דרך קבע ובתחושת ביטחון. עם זאת, אפילו מארץ ישראל נאלצנו לצאת פעמים, ולמעשה, רוב ההיסטוריה היהודית התרחשה מחוץ לארץ ישראל, וגם עכשיו, לאחר שמיליוני יהודים שבו למולדתם, תחושות הדאגה וחוסר המנוחה שהוטבעו בנו כה חזק בשנות הגלות מוסיפות ללוות אותנו ולאפיין את קיומנו כעם.
מעניין לציין שחכמי המשנה מנו עשרה ניסיונות שבהם עמד אברהם אבינו בימי חייו. הם לא עשו רשימה דומה לניסיונות שבהם עמד יעקב אבינו, או אפילו הזכירו אותם במפורש. בפרשת השבוע הזאת בלבד יעקב קובל על כך שלבן רימה אותו עשר פעמים בעניין שכרו. החלפת רחל בלאה, העקרות של רחל ומותה הטרגי, הצורך לנוס מביתו בגלל אחיו עשיו, הכורח להימלט שוב מבית לבן, כל אלה הם רק חלק מההתרחשויות שאפשר היה למנות אם היינו עורכים רשימה של הניסיונות בהם עמד יעקב אבינו.
בפרשות הבאות של התורה מתוארים עוד ניסיונות ואסונות שיעקב אבינו מתמודד איתם בחייו. השלווה שאפיינה את חייו של אברהם, למרות עשרת הניסיונות שבהם עמד, לא הייתה קיימת בחייו של יעקב. גם כשהוא ביקש לחיות בביטחון ובשלום, הוא לא הצליח להשיג את האידיאלים האלה בימי חייו. זה מקור תחושות חוסר המנוחה וחוסר הוודאות של היהודים בגולה. מי ייתן ונוכל להשיל מעלינו את הרגשות האלה כאן, בישראל, לאחר שסוף סוף הגענו אל המנוחה ואל הנחלה! דומני שברגע שנבין שעתידנו בארץ ישראל הוא מתת האל, נצא כמנצחים מפרשת "ויצא" של ההיסטוריה היהודית.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
