Printer Friendly
תולדות
גידול ילדים
חכמי התלמוד הכריזו שילדים - הולדתם, גידולם ומה שיוצא מהם בסוף - תלויים במידה מסוימת במזל. בפרשת השבוע שלנו, שבה מתוארים התאומים יעקב ועשיו והניגודים ביניהם, האמירה הסתומה הזאת של חז"ל נראית רלוונטית במיוחד. שניהם תוצר של אותם הורים, שניהם גדלו באותו הבית וכנראה קיבלו חינוך זהה, ובכל זאת הם הפכים באופיים.
למעשה, הרב שמשון רפאל הירש רואה בדיוק בזה את הסיבה להתנהגותו הרעה של עשיו. לעשיו אישיות שונה לגמרי מזו של יעקב, ולכן לא היה צריך לקבל חינוך זהה לזה של יעקב. חוסר היכולת לחנך את עשיו על פי נטיות לבו וצרכיו הוא זה שהפך אותו לאדם מנוכר, מרדן ומלא שנאה, כפי שנעשה בסופו של דבר.
אין ספק שהסיפור על הבנים התאומים של יצחק ורבקה הוא דוגמה טובה לחוסר הוודאות שיש בגידול ילדים, גם אם ההורים צדיקים והבית שבו הם גדלים מוסרי וטוב. זה המזל, אותו מרכיב הלא מתוכנן והלא צפוי, שעליו מדברים חכמי התלמוד.
אין זאת אומרת בשום אופן שההורים פטורים מאחריות ומן החובה לחנך את ילדיהם. עם זאת, התפיסה הזאת מזכירה לנו שיש לילדים רצון משלהם ושאין שום ערובה שהם יתפתחו כפי שאנחנו רוצים שיתפתחו או שהאמונות והמעשים שלהם בחייהם יהיו בהתאם לחינוך שקיבלו.
במאה ה-19 קהילות ודורות שלמים של ילדים יהודים הפנו עורף לחיי התורה ולערכי המסורת היהודית. זה נבע, במידה מסוימת, מהמגרעות הברורות שאפיינו את החיים היהודים באירופה אז: עוני, רדיפות של השלטון, אפליה חברתית והפיגור של החברה היהודית אז. עם זאת, אני סבור שהמניע העיקרי לחילון בחברה היהודית היה מה שמכונה "צייטגייסט", רוח התקופה, האווירה ששררה אז בחברה באירופה.
אולי אפשר לומר שרוח התקופה הזאת היא כשלעצמה המזל שחז"ל דיברו עליו. כולנו תוצר של התפיסות ושל התקופות שבהן אנחנו חיים. כולנו מושפעים מכל דבר. חלקנו, כמו יעקב, מסוגלים להסתגר מרוב העולם שבחוץ באוהלה של תורה במשך עשרות שנים רבות. אך עשיו, שלא היה מסוגל לשבת וללמוד באוהל שנים, על אף שהייתה לו הזדמנות, נסחף על ידי רוח התקופה של הכנענים, של ישמעאל ושל הפיתוי שיש בכוח ובעושר.
הנהייה אחר רוח התקופה אמנם אינה תירוץ להתנהגות בלתי מוסרית בעיני התורה, אך היא מסבירה איך ניכור, מרדנות, שנאה ודעה קדומה מכים שורש אצל ילדים שגדלו אצל הורים מצוינים, ילדים שגדלו במשפחות טובות ובבתים איתנים. מאחר שאי אפשר לנתק לגמרי את הסביבה הביתית מרוח התקופה, מחובתנו להיות ערים לקיומה ולנסות להתמודד איתה בתבונה ובלי להתעלם מהמציאות. לשם כך אנחנו זקוקים למנה גדולה של מזל טוב.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
