Printer Friendly
וירא
הקב"ה נגלה לאברהם בעיתוי מוזר מאוד, בעת שהוא מחלים מברית המילה. זה יום חם מאוד והשעה היא צהרי היום, ונראה שאברהם מחפש חברת בני אדם, מפני שהוא יושב בפתח האוהל שלו. על אף שהוא כן רואה שלושה אנשים זרים ומזמין אותם לאוהל שלו, הקב"ה מפריע, כביכול, להתרחשות הזאת בכך שהוא נגלה לאברהם דווקא אז ומשאיר אותו מתלבט לאיזו פגישה עליו לתת עדיפות. חז"ל מסיקים מהתנהגותו של אברהם שהכנסת אורחים אנושיים מקבלת עדיפות אפילו על פני תקשורת עם השכינה!
אך העובדה ששני האירועים האלה מתרחשים בד בבד כשלעצמה באה ללמד אותנו לקח חשוב בחיים ובאמונה. הקב"ה נגלה לאנשים בזמנים מוזרים ולא צפויים. לחלק מהאנשים זה קורה בשעת מחלה וייאוש. לאחרים ברגעים של שמחה והצלחה לכאורה. יש הרואים את השכינה ביופי ובמורכבות של הטבע, ואילו אחרים מוצאים נחמה והתגלות בלימוד ובתבונה. מאחר שכולנו שונים איש מאחיו באופי ובהשקפה, הקב"ה מתאים, כביכול, את ההתגלות שלו לכל אחד מאתנו ולנסיבות המיוחדות של כל אחד. אנשים חווים את הרוחניות ואת החיבור למהות הפנימית שלהם ולבורא עולם, כל אחד בדרכו וברגעים ובאירועים שונים. יש שמגיעים לחוויה כזאת מתוך פחד, ואחרים נכנסים אליה בשלווה וביטחון. אך בוודאי נוכל להסכים שאין "מידה אחת לכולם" כשמדובר בנשמות שלנו ובקדוש ברוך הוא.
הקב"ה נגלה לאברהם בזמן שהוא עסוק בהכנסת אורחים זרים. באוהל של אברהם ושרה, בני אדם יכולים להיכנס כמו בדואים, מכוסים באבק מדבר, ולצאת כמו מלאכים, רעננים וקורנים. דווקא כשאברהם ושרה משרתים את זולתם, עסוקים בטיפול באורחים, הקב"ה נגלה באוהל שלהם. דווקא כשטוב לבם מקבל ביטוי, הקב"ה מגלה את נוכחותו, כביכול, לאברהם ושרה.
לכל אחד מאתנו יש תכונות אופי שמגדירות אותנו. כפי שמידת החסד מגדירה את אברהם ושרה, גם אנחנו מוגדרים על ידי מה שמעסיק אותנו, על ידי ההרגלים וההתנהגות שלנו. ועל הרקע הזה הקב"ה נגלה לכל אחד מאתנו בדרכו, אם אנחנו חכמים מספיק לזהות את נוכחותו.
הנביא ירמיהו אומר לנו שבזמן צרות וחולי, הקב"ה נגלה לנו "מרחוק", ובכל זאת, הוא נגלה לנו אז. הרבי מקוצק נשאל פעם "איפה יכול אדם למצוא את הקב"ה?" והוא השיב בדרכו הישירה, "בכל מקום שאליו אדם מוכן להרשות לקב"ה להיכנס." קיום מצוות התורה, עשיית מעשים טובים והכפפת התכונות והרצון שלנו לטובת הדאגה לזולת הם האמצעים שבעזרתם נזכה לראות את השכינה בתוכנו ובביתנו בבריאות ובסיפוק.
שבת שלום,
הרב דוב בערל ווין
