Printer Friendly
נח
אפשר לראות את כל סיפור פרשת נוח בתורה כנרטיב שמתאר הזדמנויות שהוחמצו ואפשרויות שלא נוצלו. הוא מתחיל בדורו של נוח עצמו. נוח מזהיר את החברה שבה הוא חי מפני האסון המתקרב שיחריב אותה, את תרבותה ואת עולמה. אך או שנוח לא מספיק משכנע, או שהחברה שבה הוא חי בוחרת להתעלם בכוונה ובהתמדה ממה שעומד לקרות לעולמה.
לא פעם בהיסטוריה, גם היהודית וגם הכללית, אנחנו רואים את ההשלכות של התעלמות מאזהרות ומסימנים ברורים של סכנה. איש אינו אוהב להאזין לנביאי פורענות ואבדון. אנשים כאלה מפריעים לחיי היומיום שלנו ולתחושת האינרציה והאיזון שיש בהם. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שינוי לטובה, אבל עמוק בלב אנחנו לגמרי שבעי רצון מהמשך הסטטוס-קוו של החיים.
מסיבה זו הדור של נוח מחמיץ את ההזדמנות להציל את עצמו ובכך גם לשנות את ההיסטוריה של כל העולם שבא אחריו. הוא מתייחס לנוח ולפרויקט בניית התיבה שלו כמשהו מוזר, אם לא ממש מטופש. ולכן, על אף שהגשם מתחיל לרדת ומפלס המים מתחיל לעלות, בני דורו של נוח מוסיפים לבוז לו ולמסר שהוא מנסה להעביר להם.
בני אדם נוטים להתעלם ממושיע בלתי רצוי. הוא לא משתלב בתבנית הנתונה מראש של העזרה והישועה, ולכן גם כשהוא מדייק וצודק בהערכתו, ברוב המקרים הוא נדחה וזוכה רק לקיתונות של לעג והתעלמות. אין צורך בדוגמאות לאמת הזאת שבהתנהגות האדם לאלה מבינינו שחיו במדינת ישראל בעשורים האחרונים.
אחרי המבול גם נוח עצמו לוקה בחסר בתחום ניצול ההזדמנויות. הסיבה לכך שהיחס של המפרשים כלפי נוח תמיד היה שלילי, ואפילו קשה, היא מפני שהוא לא ניצל את ההזדמנות לבנות עולם חדש שלא נפגם מחטאי העבר ומשגיאותיו. הזדמנות כזאת, בעצם אותה הזדמנות שהוצעה לאדם וחווה בגן עדן, לא ניתנה שוב, לשום אדם אחר, בתולדות האנושות.
החמצת ההזדמנות הזאת על כל הטמון בה היא החולשה שהביאה על נוח את הביקורת הקשה בעולם הרבני היהודי. התורה עצמה מבהירה לנו איך צריך לקבל החלטות נכונות ולבחור בחירות ראויות בחיים. התורה אומרת לנו לבחור בחיים ולא במוות, בטוב ולא ברע, בנצחי ולא בחולף.
פעמים רבות ההימנעות מקבלת החלטה, כשההחלטה הנכונה ברורה בעליל, איננה נתפסת ביהדות כזהירות או ניטרליות, אלא כקבלת החלטה שגויה ורעה. הזדמנות מוחמצת היא חטא, וחטא של הימנעות פעמים רבות רע ומסוכן יותר מחטא של מעשה.
חיינו מוגדרים על ידי ההחלטות שקיבלנו ושאנחנו ממשיכים לקבל. לעתים קרובות הצורך לקבל החלטה נכפה עלינו בגלל נסיבות חיצוניות. אני תקווה שהקב"ה יעניק לנו מספיק חכמה לנצל את ההזדמנויות הנקרות בפנינו לקבל החלטות נבונות בחיינו האישיים והלאומיים גם יחד.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
