Rabbi Wein.com The Voice of Jewish History

Rabbi Wein’s Weekly Blog
 Printer Friendly

דברים


 

 
פרשת השבוע, פרשת דברים, היא בעצם המשך של הפרשה של השבוע שעבר, פרשת מסעי. זאת משום שגם היא סוקרת את האירועים שקרו לבני ישראל ב-40 השנים שהיו במדבר סיני. כפי שהפרשה הקודמת סקרה את המקומות שבהם בני ישראל חנו באותן ארבעים שנה, בפרשת השבוע הזאת אנחנו מקבלים סקירה של אירועים מרכזיים שקרו לבני ישראל באותם עשרות שנים של נדודים וחיים על-טבעיים.
אך בין שתי הסקירות האלה של אירועי העבר יש הבדל יסודי. הסקירה בפרשת מסעי היא במהותה סקירה אובייקטיבית ואפילו מרוחקת. היא מלאה עובדות, שמות ומקומות. זהו בעצם דוח עובדתי ונטול רגש על מסע 40 השנים של בני ישראל. בפרשת דברים, לעומת זאת, מי שסוקר את העובדות והאירועים, הוא משה. זאת סקירה אישית, ולעתים אף כואבת, של אותן השנים במדבר. משה חושף את לבו ואת נשמתו וחולק עמנו את הרגשות שלו ואת התסכולים שלו. פרשת השבוע ובעצם כל חומש דברים הם תיעוד של הדרך שבה משה איש האלקים ראה את הדברים, תיעוד של רשמיו ורגשותיו לנוכח האירועים במדבר סיני.
במובנים רבים, זה אחד הספרים הכי אישיים ורגשיים בכל התנ"ך. לא רק מילותיו של משה מובאות לפנינו בפרשה. גם נקודת המבט שלו והדרך שבה הוא רואה את העם היהודי ואת יחסיו עם הקב"ה מקבלים ביטוי ברור ומלא רגש במילותיו.
דעה אישית ורגש הם המפתח לעבודת האלקים לפי המסורת היהודית. היהדות אינה מעודדת אנשים להתפלל בקולי קולות ובתנועות גדולות. כל הרעיון של כוונה עמוקה בתפילה ובקיום המצוות מתייחס לרעיון של גישה אישית ביחס של האדם לאלקים ולצורך ברגש ובנקודת מבט אישית. כל אדם שונה מזולתו, ולכן כל אדם רואה את האירועים אחרת. במובן זה, עבודת האלקים וקיום מצוות התורה, גם אם הן מתבצעת במסגרת הפרמטרים שקבעה ההלכה, צריכה להכיל ניואנסים שנובעים מהבדלים אישיים.
העובדה שהתורה מדגישה את העובדה שספר דברים הוא תיעוד אישי של משה לאירועים, נועד להראות לנו כמה חשוב להכיר באינדיבידואליות שקיימת בתוך כל אדם ובכך שהיא משפיעה על השקפתו בכל תחום בחיים, בתחום הגשמי ובתחום הרוחני.
הכאב האישי שמשה מתאר לנוכח חטאי בני ישראל במדבר הוא כתב אישום חזק יותר מסתם תיאור ורישום של החטאים האלה. החיים הם תמיד אישיים, לעולם לא אובייקטיביים. נקודת המבט האישית של משה על האירועים במדבר הופכת את האירועים האלה לממשיים ומוחשיים בשבילנו. אנחנו מעורבים בסיפור בגלל האמפתיה שלנו כלפי משה. זה מה שהופך את ספר דברים לממשי ולחשוב כל כך.
בני אדם מדברים אל בני אדם. משה מדבר אלינו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין

Subscribe to our blog via email or RSS to get more posts like this one.