Printer Friendly
בהעלותך
המטרה: קדושת התורה ואחדות העם
השלהבות שעלו מהנרות שהיו עתידים להידלק בטקס הדלקת המנורה במשכן ואחר-כך בבית המקדש בירושלים אמורים היו לפנות אל הנר המרכזי שיוצא מהמנורה הגדולה עצמה.
יש חילוקי דעות בין הפרשנים בשאלה אם את הנרות עצמם אפשר היה להסיר מהמנורה או שהיו חלק קבוע ממנה. מכל מקום, נראה שלכל הדעות היה צורך להדליק את המנורה באופן כזה שהפתילות ולכן גם הלהבות יפנו פנימה, לעבר הנר המרכזי של המנורה. הסמליות המשתמעת מהפרט הזה בטקס הדלת הנרות במנורה היא שהמאמצים של כל הסוגים השונים של היהודים צריכים להיות מכוונים בסופו של דבר למטרה אחת וליעד משותף אחד: הארת המנורה, שהיא סמל לאור התורה ולחוכמה האלוקית.
אנשים שונים וקבוצות שונות יכולים לראות את היעד הזה מכיוונים שונים וממסורות שונות בהתאם למיקום של הנר שלהם במבנה של המנורה הגדולה, אך כולם נדרשים להביט פנימה ולעבוד יחד למען הערך היהודי הבסיסי של הפצת אור התורה בעולם.
זה גם הרעיון שמסתתר במושג הכרובים, אותן צורות של שני מלאכים על הפרוכת של ארון הקודש שפנו איש אל רעהו. הם סוככו על ארון הברית והתאחדו פנים אל פנים בהגנה על תורת ישראל ובהפצתה. התלמוד אומר לנו שכאשר הכרובים לא פנו זה אל זה, כשהם לא שיתפו פעולה, כביכול, זה היה סימן מבשר רעות לעם היהודי.
ייתכן שיש דרכים שונות לקדם את התורה ואת מערכת הערכים שלה, אבל כל הדרכים האלה חייבות להיפגש פנים אל פנים באחדות המטרה. כשאנחנו מסיטים את המבט זה מזה, אנחנו רק מקטינים את הסיכוי שלנו להצליח להשיג את המטרה הקדושה הזאת.
תפקיד הדלקת המנורה והכבוד הנלווה אליו היו שמורים לכהן הגדול של עם ישראל, אחד מצאצאיו של אהרון. אהרון עצמו התאפיין ברדיפת שלום ובאחדות שיצר בתוך בני ישראל. הוא היה מסוגל לקחת את כל הכישרונות השונים ואת המסורות המגוונות של שניים עשר שבטי ישראל ולמקד אותם באופן כזה שיפעלו יחד למען המטרה המשותפת של אחדות העם וקדושת התורה. לכן הוטל על צאצאיו הישירים התפקיד לפעול למען מטרה זו עצמה שאותה סימלה הדלקת המנורה במקדש בכל יום ויום.
הרעיון של מנהיגות יהודית נועד לטפח אחדות במטרה וחזון לאומי משותף. הוא מעולם לא נועד לפלג את החברה לקבוצות יריבות שמתכתשות זו עם זו. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל העבר, הרחק מהמציאות ומהסוגיות שאיתן אנחנו מתמודדים בצורה כל כך נואשת. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל הווה בלי שום התייחסות וקשר לעבר היהודי, ובכך הם שוללים מעצמם פרספקטיבה חיונית וניסיון היסטורי חשוב. רק כאשר כל הפלגים בעולם היהודי יפנו אלה אל אלה ויפעלו כאיש אחד למען מטרה חיובית, אז יידלקו שוב הנרות במנורה ויאירו בעוז ובחום.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין