Printer Friendly
בחוקותיי
בפרשת השבוע יש תוכחה, אזהרה מפני התוצאות הרות האסון שיפקדו את העם היהודי אם יפר את הברית עם הקב"ה. אם נסתכל בפרשה במבט שטחי וקר, נראה שהיא מדברת על מצב של הכול או לא כלום. שפע ושגשוג יכולים להיות מנת חלקנו מצד אחד, או אסונות איומים מצד שני. אך כלום זאת המציאות של ההיסטוריה שלנו? אפילו התמצאות קלה בתנ"ך תראה שרוב החיים היהודיים בתקופת בית ראשון נעו בין תקופות טובות לתקופות פחות טובות.
בסופו של דבר, הפרות הברית הלכו והתרבו עד שבית המקדש נחרב והעם היהודי גלה לבבל ולמצרים. מאחר שזאת הייתה התגשמות של האזהרות של התוכחה הקצרה, גם הגלות הייתה קצרה, שבעים שנה בלבד. נראה שהפרות הברית לא מביאות עונש מיידי או אסון פתאומי. בהיסטוריה היהודית יש מעט מאוד מקרים של עונש מיידי או שכר מיידי. השכר והעונש הם תמיד חלק מסדרה ארוכה של התרחשויות שמובילה, באופן בלתי נמנע, לאירועים, הטובים או העצובים, שמתוארים בצורה כל כך מפורטת בפרשת השבוע.
לכל מעשי האדם יש השלכות. פרשת השבוע מתארת את ההשלכות ואת התוצאות הסופיות של נאמנות לברית או בגידה בה. חלפו כמעט 900 שנה ממתן התורה בהר סיני עד לרגע שבו החשבון שולם. זה תהליך ממושך מאוד. האנשים שחיו בתוך אותה התקופה לא היו מסוגלים לזהות את התהליך שהתרחש אלמלא הגישה הבוטה של הכול או לא כלום שהתורה נוקטת בפרשת השבוע. הברית בין הקב"ה לעם ישראל נצחית. יש לה השלכות ותוצאות, לטוב ולרע, שאי אפשר להתחמק מהן.
החטא העיקרי שמתואר בהפרת הברית על ידי בני ישראל הוא תמיד סגידה לאלוהי נכר, לערכים נוכריים ולגחמות האוויליות של התקופה במקום לעבוד את הקב"ה ואותו בלבד. פעם היו אלילים זרים שהוצגו בפסלים, מסכות ושאר מוצגים מוחשיים.
היום רוב העולם התבגר וזנח את עבודת האלילים הזאת, במידה רבה, בזכות המאבק הבלתי פוסק של היהדות במנהגים כאלה. אך באווירה ששוררת בעולמנו היום, הצורות הילדותיות האלה של עבודת אלילים התחלפו באימוץ שיטות וערכים שמנוגדים ניגוד גמור ליהדות ולערכי התורה.
הערכים האלה עוטים לבוש של מודרניות וקידמה, על אף שהם במהותם רק חזרה להרבה דברים שהיו מקובלים בתקופה העתיקה בחברות ששלטו אז בעולם. מסיבה זו יש יהודים רבים שמעוותים את היהדות כדי שתקבל לתוכה את מערכת הערכים "הליברלית" ו"ההומניסטית" החדשה שהם אימצו, עיוותים שהם במהותם אורווליים כמעט. ברית המועצות וגרורותיה לימדו את העולם שמילים כמו דמוקרטיה, שלום, גן עדן וקידמה הן מילים שאפשר לשחק בהן עד שמשמעותן נעשית הפוכה לגמרי לכוונתן המקורית. ברית המועצות נעלמה אמנם, אבל הרשע והאנטישמיות והבוז ליהודים שאפיינו אותה עדיין חיים ובועטים.
עלינו להיזהר שלא ליפול למלכודת של עבודת אלילים מודרנית שמא נשלם שוב את המחיר הכבד שהיא מביאה עמה.
