משפטים
התורה קובעת שעבד יהודי המבקש להישאר עבד לתמיד מפני שהוא אוהב את בית אדונו ואת משפחתו יסומן בסימן נצחי, רציעת האוזן, כתזכורת להחלטה הזאת שקיבל. רש"י מסביר על סמך התלמוד שאת האוזן ששמעה בהר סיני שבני ישראל הם עבדי ה' ולא עבדים לבני-אדם אחרים יש לרצוע במרצע כסימן בוטה לבחירה הגרועה שבחר אותו אדם בחייו.
התלמוד אומר שבן חורין אמיתי הוא אדם שמה שמנחה אותו בחיים הוא התורה. הבחירה בעבדות על פני חירות היא אנטי-יהודית ואנטי-תורנית בעצם מהותה. בעולם העתיק ואפילו בתקופות מאוחרות יותר, עבדים הוטבעו במכוות אש כדי שכולם יוכלו לראות שהם הרכוש של בעליהם. מצוות התורה לרצוע את אוזנו של עבד יהודי נועדה להזכיר לכולם את ההיפך מזה, שהעבד הזה איננו שייך לשום אדם אלא נוצר כדי לשרת את בוראו בלבד - זה המסר של האוזן הרצועה. חירות ועצמאות פירושם שאין אנו נכנעים לשום אדם אלא לבורא לבדו. כשאדם שם על עצמו אדון אחר, הוא מתרחק מהשליחות היהודית ומן ההבנה האמיתית של תכלית החיים לפי היהדות.
בהיסטוריה שלנו נאלצו יהודים לא פעם להיות משרתים ועבדים בעל כורחם. אך המסורת היהודית וערכיה סולדים סלידה עזה מוויתור מרצון על החירות.
העולם העתיק וגם חברות בתקופות מאוחרות יותר נבנו על מוסד העבדות, על עבודת כפייה וניצול בכוח הזרוע. גם בימינו ממשלות שהטיפו לשוויון ולאצילות שיעבדו עמים אחרים רק מפני שהיו להם מושגים שונים משלהם. הסיסמה הלעגנית בכניסה לאושוויץ "העבודה משחררת" מסמלת את התגלמות השיעבוד והרצחנות. הגולאג היה מקום שאליו מיליוני אנשים נשלחו לבצע עבודות מיותרות. תעלת הים הלבן של סטלין היתה תעלה שהובילה לשום מקום, פשוטו כמשמעו, ועשרות אלפי אנשים נהרגו כשניסו לבנות אותה, ולא פעם בידיהם בלבד.
בני ישראל יצאו ממצרים אחרי מאות שנים של עבדות, והיינו מצפים שלאחר שחוו עבדות על בשרם הם לא ירצו לשעבד את זולתם. אך מהמדרש אנחנו למדים שאפילו במצרים היו יהודים שהחזיקו יהודים אחרים כעבדים. לעם היהודי נדרשו אלפי שנים כדי להיגמל לגמרי ממנהג העבדות. זה הצד האפל בטבע האדם ובהתנהגותו.
אולם רציעת אוזנו של העבד שמבקש להישאר עבד לתמיד באה להזכיר לחברה היהודית את העוול המהותי שיש בנטילת חירותו של אדם. רק לקב"ה יש הזכות לבקש מאתנו להיות עבדיו. לאנשים שעובדים את הקב"ה באמת ובתמים אין שום עניין בגזילת חירותם של אנשים אחרים. מסר החירות שנשמע בהר סיני צריך להדהד באוזני כולנו בכל עת.