Printer Friendly
יתרו
התורה מתארת בפירוט את ביקורו של יתרו במחנה בני ישראל במדבר סיני. היא גם מפרטת את העצה שיתרו נותן למשה בדבר ארגון מערכת המשפט של בני ישראל. על אף שיש דעות שונות בין חכמי התורה בשאלה אם יתרו בא לפני או אחרי מעמד הר סיני ומתן תורה, יש הסכמה כללית שיתרו נשאר סמל ומופת לכל הגרים. הסיבה לכך איננה רק כנותו של יתרו כשבחר להסתפח לבני ישראל ולזנוח את האלילים שאותם עבד מגיל צעיר, אלא גם הנכונות שלו לייעץ ולתרום לעשיית צדק בחברה החדשה שאליה הצטרף.
פעמים רבות גרים מהססים לתת עצות לחברה היהודית. אחרי הכל למילה "גר" יש קונוטציות של אדם זר, מי שבא מבחוץ, מישהו שרק גר בארץ ואיננו אזרח בכל מובן. משום כך טבעי מאד שאדם כזה ירגיש רתיעה ולא ימהר לתת עצות ולהציע הצעות לאנשים שהם יהודים כבר דורות רבים. התעוזה של יתרו שלא מהסס להתערב מיד ולייעץ איך לשפר את החברה היהודית מעידה על רמת המעורבות, הכנות והמחויבות שלו לעם ישראל, לתורה, לערכיה ולמצוותיה. מסיבה זו הוא זוכה לכבוד ולחשיבות בתורה ובעם ישראל.
גרים מביאים איתם לעם היהודי מגוון של חוויות והלכי רוח שונה מזה שיש ליהודים מלידה שגדלו רק בחברה יהודית. ביידיש יש ביטוי מפורסם שאומר "אורח לרגע רואה כל פגע". החברה היהודית תמיד צריכה מבקרים, אנשים חדשים שמביאים איתם מבט רענן.
התורה שלנו נצחית, אך השיטות לקידומה וללימודה משתנות בהתאם לתקופה ולמקום. פעמים רבות דווקא אדם חדש שמצטרף לעם היהודי, זר לשעבר שנכנס לחיק היהדות, מביא אתו ניצוץ חדש של מרץ וחדשנות שדוחף את היהדות עוד יותר קדימה. אין זה מקרה שהגאון מווילנה נקבר ליד קברו של גר צדק בווילנה של לפני 300 שנה. הגאון היה חדשן, שונה מתלמידי חכמים אחרים בתקופתו ואפילו מרבים מאלה שקדמו לו. גרים באופן כללי - אלה שבאמת ובתמים נמשכים ליהדות ואינם מושפעים משיקולים חיצוניים או מתגיירים בשיטות מזויפות ולא כנות ובבתי דין שאינם דתיים - הם מקור השראה שמדרבן את העם היהודי רק להתקדם ולהגיע לעוד הישגים.
זה גם לקח חשוב שנוכל להפיק מהאירועים שמתוארים בפרשת השבוע. היחס נאות לגרים מוזכר בתורה 36 פעם, יותר מכל מצווה אחרת. ראוי שנישמע לציווי הזה ונתייחס לגרים החדשים בהתחשבות ולא בהתנשאות.
הרב דוב בערל וויין
