Printer Friendly
ראה
התורה מציגה בפרשת השבוע את האתגר האולטימטיבי לכל קבוצת מיעוט שחיה בחברה שבה תרבות הרוב, אורח חייו ומנהגיו שונים באופן קיצוני מאלה של המיעוט. האדם מטבעו מתעב זרים, לא שייכים, כאלה ששונים במובהק. לכן יש בתוך כולנו דחף עמוק להסתגל, להיות שייכים, להפוך לחלק מהכלל הנראה ולא להישאר מבודדים ומוזרים.
התורה מנסחת את הדילמה בתמציתיות: איך זה שרוב אומות העולם עובדים עבודה זרה? האם כולם טועים ורק אנחנו צודקים? הייתכן ש-50 מיליון צרפתים טועים? לכן יש לנו רצון להצטרף אליהם, לעשות כמותם ולהשתחוות לפסילי עץ ואבן שיצר האדם עצמו. למרות שהיגיון זה מגוחך, הוא באמת משקף את טבע האדם.
בתלמוד מסופר על תלמיד-חכם גדול שראה פעם את מנשה, מלך יהודה, בנו של המלך הצדיק חזקיהו, בחלום. בתחילת מלכותו הארוכה, שנמשכה 55 שנה, קבע מנשה את עבודת האלילים כדת מדינת יהודה. אחר-כך הוא חזר בתשובה, אבל הנזק כבר נגרם. אותו תלמיד-חכם שאל את מנשה איך ייתכן שהוא נפל קורבן, אפילו לרגע, לעבודת אלילים והאמין בה באמת. מנשה השיב לו שאילו הוא היה חי בתקופתו ובחברה שלו, הוא היה "מרים את שולי גלימתו ורץ לעבוד עבודה זרה"! מנשה והחברה שבה חי נפלו קורבן לנהירה אחרי תרבות הרוב, למרות שכל הראיות במציאות והצו האלקי אמרו אחרת.
ההיסטוריה היהודית ב-300 השנים האחרונות במיוחד זרועה חורבות של תפיסות בתרבות הרוב שפשטו את הרגל והתבררו כהרסניות ביותר. החל מ"גרמנים בני דת משה" ועד המרקסיזם, רק תוצאות הרסניות היו לנהייה של יהודים אחרי תרבות הרוב. גם היום תרבות הרוב, שלא רק סובלת אלא אף מעודדת נהנתנות מינית, רדיפה אחרי עושר ורווח בכל מחיר, אוניברסאליות מזויפת ותפיסות מעוותות על זכויות אקדמיות ואינטלקטואליות מובילה הרבה יהודים תמימים לאט אבל באופן בטוח לאסון. אחת הבעיות טמונה בעובדה שרוב היהודים אינם מודעים להיסטוריה ולמסורת היהודית, ולכן אינם יכולים לזהות את המלכודת שלתוכה הם נופלים. גם הם "מרימים את שולי גלימתם" ורצים לעבוד את האלילים האופנתיים הנוכחיים של תרבות הרוב. הגישה שלהם היא סכנה לעצם קיומו של העם היהודי. ובכל זאת איש אינו רשאי להרים קול ולדבר נגד נורמות הרוב, שמא יתויג כמיושן וכמציב מכשולים. האזהרה של התורה בפרשת השבוע שלא ללכת בעיניים עצומות אחרי תרבות הרוב בוודאי רלוונטית לעולם "היהודי דמוקרטי" שלנו היום.
אנחנו צריכים להיזהר ולבחור בתבונה, להטות אוזן למסורת ולהיסטוריה ולהסתפק בהיותנו מיעוט ירא אלקים שנאמן לעקרונות, לאידיאלים ולאורח החיים היהודי.
