Printer Friendly
כי תבוא
תחזיות שלווה וחרדה
בפרשת השבוע, כמו גם בפרשיות הבאות אחריה, יש שילוב של תקוות נעלות וברכות משמחות עם תחזיות מזוויעות ואזהרות מפני אירועים איומים שיקרו לעם היהודי בהיסטוריה הארוכה שלו. יש בפרשה הזאת ברכות נפלאות ותחזיות על אושר ויציבות והצלחה. יש בה גם תחזיות מחרידות שמראות כמה קרוב יהיה העם היהודי להכחדה בעתיד. נדמה כמעט שהתורה, כביכול, לא מצליחה להחליט בעניין עתידו וגורלו של העם היהודי. ראוי גם לציין שהתורה כמעט לא מתייחסת לקיום "רגיל". נדמה שבתורה הגישה היא תמיד "הכול או לא כלום" כשמדובר בעם היהודי: רגעים גדולים של ניצחון או תקופות איומות של רדיפות, אפליה וסכנת השמדה.
תקווה אחת של הציונות החילונית שלא התגשמה היא הרצון להפוך את העם היהודי לעם "נורמלי", להימנע מתנודות חריפות בהיסטוריה ובחיים של העם היהודי. אך ברור שמדינת ישראל, ההישג הגדול של הציונות ושל עם ישראל כולו, לא הצליחה להפוך אותנו לעם "נורמלי". אנחנו לא פרגוואי או אוסטרליה, ובפרק הזמן הקצר – 62 שנים הם רק הרף עין במונחים היסטוריים – של קיומה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית וריבונית. המדינה והעולם היהודי חוו רגעי התעלות של הצלחה והישגים מדהימים, אבל גם תקופות איומות של מתיחות, לחצים, פחד ואובדן. נראה שנגזר עלינו שהדפוס הזה יימשך, אותו דפוס שהיה סימן ההיכר של העם היהודי במאה החולפת.
התורה מציינת שזה תלוי, במידה מסוימת, בנו, במעשים שלנו ובמחשבות הרוחניות שלנו באיזה צד של המטוטלת נהיה בסוף. כמו האירועים בחיים היהודיים שתמיד נראים לנו קצת קיצוניים, גם המטרות שלנו וההתנהגות שלנו נשפטים בקיצוניות, כביכול. אנחנו תמיד צריכים לשאוף לגבהים, לגבהים עצומים, כשמדובר בהתפתחות שלנו כבני אדם, בהישגים רוחניים ובקיום מצוות התורה. הסטאטוס-קוו הוא מצב שאנחנו שואפים להתרחק ממנו בענייני רוח ומסורת. עסק שלא גדל, ולו מעט, עתיד לפשוט את הרגל בסופו של דבר. זה נכון גם כשמדובר בצמיחה הרוחנית של בני האדם.
זהו בעצם המסר של חודש אלול והימים הנוראים שבאים עלינו לטובה עכשיו. על אף שרוחניות והתנהגות דתית קיימת בקצוות, כפי שציינתי למעלה, ראוי למתן כל קיצוניות באמצעות התוודעות לאני האמיתי של האדם, מה שיאפשר לנו לקבוע לנו מטרות סבירות ולהציב יעדים אמתיים ובני השגה על סדר היום שלנו.
החיים הדתיים אינם מרוץ קצר אלא מרתון ארוך שדורש קצב, התמדה, אימון ומחויבות. עוד יבוא יום של גדולה ושלווה לעם היהודי, כך אומרים לנו נביאינו שלא הטעו אותנו מעולם, אבל עלינו מוטלת החובה לקיים את חלקנו כדי שההבטחה הזאת תהפוך למציאות.
