Printer Friendly

שופטים

הרדיפה אחר צדק איננה מסתיימת לעולם, וצדק אמיתי ומוחלט הוא נדיר, אם הוא בר-השגה בכלל. כלום יש עונש שבאמת מתמודד עם רצח או עם התעללות גופנית או מינית? לפיכך הצדק המוחלט נמצא בתחום שהוא מחוץ להישג ידינו, בממלכה שאנחנו לא מכירים ולא מבינים בשום דרך או צורה. עם זאת, בפרשת השבוע התורה תובעת מאתנו שנמשיך לחתור לצדק, גם כשברור לנו שהמטרה הסופית, צדק מוחלט, היא מעבר ליכולות ולכוחות שלנו.

התלמוד מפרש את הציווי הזה לרדוף צדק כהגדרה מעשית להקמת בית הדין הטוב ביותר שבו נוכל לבקש צדק. אין בית משפט מושלם, מפני שהוא תמיד מורכב מבני-אדם, שהם במהותם עלולים לשגות, ולכן התלמוד מייעץ לנו להקים את בית המשפט הטוב ביותר שנוכל להקים בזמן ובמקום שבו אנחנו חיים. הוא נותן רשימה של בתי הדין והשופטים המומלצים של תקופתו, אך כל דור צריך להמשיך בחיפוש שלו אחר בתי משפט ומערכת הצדק הטובים ביותר שהוא יכול ליצור.

הרדיפה אחר הצדק היא אינסופית, אם כך, אך היא חיונית ביותר לקיומה של חברה טובה והרמונית. חברה שלא מכבדת את מערכת המשפט שלה או לא סומכת על שופטיה שיהיו הוגנים ויעילים, בסופו של דבר מתפוררת לחברה פורעת חוק שמולידה דיקטטורה ודיכוי.

חכמי המדרש והתלמוד אמרו על הפסוק הראשון במגילת רות, שמדבר על ימי השופטים בישראל אחרי מות יהושע, "אוי לדור ששפטו את שופטיהם!" זאת אזהרה שראוי שישימו לב אליה גם השופטים, וגם הדור, הציבור הרחב.

בגלל הקשיים שתמיד מלווים את המאמץ להתקרב להשגת צדק אמיתי בסכסוכים אזרחיים (והחברה היהודית, לטוב ולרע, היא חברה שמרבה להשתמש בבתי דין ובבתי משפט), התלמוד מעודד תיווך וגישור כדרך טובה יותר לפתור עניינים כספיים שנויים במחלוקת. כל עורכי הדין בארצות הברית מכירים היטב את האמירה של לינקולן שאמר שגם הסדר גרוע עדיף על תביעה טובה כשמדובר בפתרון סכסוך. למרבה הצער, נראה שזאת לא התפיסה המקובלת בקרב הציבור ועורכי הדין, שהולכים ונעשים יותר ויותר תוקפניים. פשרה מאלצת אותנו להכיר בחוסר השלמות שלנו ובחוסר היכולת שלנו להגיע לאמת ולצדק מוחלטים בכוחות עצמנו.

חכמי התלמוד אמרו שבית משפט טוב והוגן מורכב מתלמידי-חכמים שמקבלים עזרה משמים בפסיקה שלהם. אפילו בית משפט טוב עם שופטים הגונים לא יכול להשיג צדק מוחלט בכוחות אנושיים בלבד. סיוע משמים נדרש כדי להגיע לפסיקה הוגנת וצודקת. הואיל וסיוע משמים לעולם איננו מובטח לשום אדם, חז"ל מעודדים מאד את הצדדים להגיע לפשרה או להסדר בכל מחלוקת וסכסוך.

במסכת אבות אמרו חז"ל על הגישה שאומרת "שלי שלי ושלך שלך" שהיא תכונה של רשעי סדום, מפני שהיא לא משאירה מקום לפשרה ולא מאפשרת לצדדים המסוכסכים להמשיך הלאה. אולי זה סוג הצדק המעשי ביותר שכל חברה אנושית יכולה להשיג, רעיון הפשרה וההבנה שלא פעם בחיים כל המוסיף גורע.