Printer Friendly

תזריע-מצורע

הלכות הנגעים, הטהרה והטומאה הם "חוקים", הלכות שהשכל המוגבל שלנו איננו מסוגל להבין. אולי זה בדיוק המסר שהתורה מבקשת שנלמד ונפנים. הרבה דברים בחיים אינם הגיוניים ואינם מתאימים לתוכניות ולמטרות שאנחנו קובעים. אפילו החילוני או הרציונליסט הכי מושבע יהיה חייב להודות שיש בחיים הרבה דברים בלתי מוסברים.

דברים מוזרים קורים לכולנו. יש בעולם כוחות, חלומות, שאיפות, וגם אנשים זרים שלפתע צצים בחיינו, והם ממשיים בעינינו על אף שאין לנו מושג איך או למה הם משפיעים עלינו.

הנושא של טומאה וטהרה ממלא חלקים גדולים בתורה. בעולם האמיתי, אך הרוחני, של התורה, טומאה וטהרה הן דברים ממשיים שאפשר לחוש ולחוות. חז"ל קבעו ש"ארץ העמים" כלומר, החלק בעולם שאיננו בתוך גבולות התנ"ך, נושא בחובו טומאה אוטומטית.

האוויר של ארץ-ישראל הוא הטוהר עצמו. חז"ל אמרו שהאוויר של ארץ-ישראל מחכים. הטוהר שבו מוליד לאווירה של חוכמה אמיתית וידע אמיתי. כולנו יודעים שבמקרים של מחלה, חלילה, לפעמים הטיפול הרפואי בחולה כולל הזרמת חמצן טהור. בעולם הרוח, חמצן טהור הוא האוויר של ארץ-ישראל.

יש נגעים שפוגעים בבני-אדם. יש נגעים ששוכנים בבגדים של בני-אדם, ויש נגעים שיכולים לפגוע בביתו של אדם ובמשכנו. במובן זה, אין בקיום האנושי חלק שחסין לאפשרות של נגעים או טומאה.

רבות מהלכות האישות בבית היהודי מתבססות על הצורך להכניס טהרה למערכת היחסים, למשפחה ולבית. אין סיבות הגיוניות, רפואיות או גופניות בדווקא, להלכות האלה, טעמים שיכולים להצדיק אותן בפני אדם רציונאלי מוחלט. אך אין ספק שקיום ההלכות האלה הוא ששמר על הבית היהודי ועל מבנה המשפחה לאורך אלפי שנים.

דווקא הדברים הבלתי נראים והבלתי מוחשיים הם אלה שנושאים אותנו בחיים ובתהפוכותיהם. מסיבה זו, התורה מקדישה חלק גדול כל כך לנושא אזוטרי, לכאורה. אדם שאפוף טומאה ושחייו נשלטים על ידי נגעים שקיימים בכל מקום תמיד יחיה חיים בלתי מספקים ומדכאים.

הטהרה והקדושה הסמויה שיש בתוכנו היא זאת שמעניקה לנו את תחושת האצילות והסיפוק בחיים. לכן תפקידנו בחיים הוא לשמור על עצמנו מהנגעים שמקיפים אותנו ומן הטומאות שמסתננות למהות קיומנו. עלינו להשתדל ולנשום את האוויר הטהור של הקדושה שהתורה מנסה להזרים לתוך עצם קיומנו.