Printer Friendly
משפטים
החוק האזרחי היהודי הוא נושא סבוך מאוד. הסוגיות שהתלמוד והספרות הרבנית דנים בהן, מתווכחים עליהן ומנתחים אותן יותר מכל עוסקות בחוק האזרחי: דיני נזיקין, חוזים, ראיות, נדל"ן, ירושה, סדר דין אזרחי ועוד. כמעט כל ילד יהודי מתחיל ללמוד תלמוד בעניינים שקשורים לחוק האזרחי.
חשובה לא פחות מקיום המצוות והכרת הפולחנים בחיים היהודיים היא ההבנה של החוק האזרחי היהודי שהוא המבנה הבסיסי של מערכת הערכים ואורח החיים שהיהדות שואפת לו. לפיכך תמיד מתרים ביהודים שלא ירשו לעצמם להישפט בסכסוכים אזרחיים בבתי משפט שאינם יהודיים או בבתי משפט שלא מתבססים על ההלכה היהודית. לא רק החוקים שונים לפעמים. גם הבסיס המוסרי של הפסיקות המשפטיות שונה. אנשים מטבעם קנאים מאוד לזכויות הקניין שלהם, אבל אי אפשר לנתקן אותן מכללי המוסר וההתנהגות האחרים ומן הקשר המהותי שיש להם לרווחת החברה כולה. זכויות הקניין לבדן הן עניין כה חשוב שעלול, בפסיקה לא נכונה, להרוס את העם ואת החברה.
החוק האזרחי היהודי מתבסס על הרעיון שתמיד חייב להיות איזון בין רווחת החברה וזכויות הקניין של הפרט. כל החוק האזרחי היהודי והערכים שעליהם הוא מתבסס שואפים להשיג את האיזון הזה בצורה הוגנת ומעשית. זה הבסיס להבנת כל מה שנמצא בבסיס כל הדעות המפורטות שמוצגו בתלמוד ובפסיקה הרבנית.
התורה משאירה לנו את מרחב התמרון הדרוש כדי לפסוק במקרים ובסכסוכים חריגים על בסיס מוסרי ונכון יותר ממה שמאפשרת סתם פרשנות של החוק. התפיסה הזאת מכונה "לפנים משורת הדין", זהו מנגנון חוץ משפטי כמעט שהולך מעבר למידת הדין ונותן לבתי הדין היהודיים סמכות לפסוק באופן מוסרי וצודק, בסופו של דבר, מבלי שיהיו מוגבלים על ידי לשון החוק. מטבע הדברים, יש להשתמש במנגנון משפטי חריג כזה בצמצום ובתבונה רבה, שכן אחרת הוא עלול לפגוע ביציבות החוק ולהוביל להרס המערכת המשפטית של היהדות עצמה. בכל זאת, קיומו של מנגנון כזה הוא כשלעצמו עדות לאיזון ולהתחשבות של החברה שהם חלק מתהליך הפסיקה המשפטית וההלכתית ביהדות.
לכן החלטות קשות, כמו הזכות של הממשלה להחליט להכניס קידום טכנולוגיה חדשה ותוכניות פיננסיות והשקעות שיביאו לפיטורי עובדים, למשל, הם חלק מהדברים שההלכה היהודית עוסקת בהם. ההלכה היהודית מצוידת בכלים להתמודד עם כל השאלות והבעיות האפשריות של החברה האנושית.
אני סבור שזה מה ששר המשפטים התכוון כשאמר שעקרונות היסוד של החוק הישראלי צריכים להתבסס על התורה, על התלמוד ועל שאלות שרבני ישראל התמודדו איתן במשך אלפי שנים, אם אנחנו רוצים לבנות לעם היהודי מערכת משפטית צודקת. זה מה שנאמר בדברי הפתיחה של פרשת השבוע "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
