מקץ
מחבר ספר תהילים שואל את השאלה "מאין יבוא עזרי?" אין לו ספק שהישועה תבוא אליו כך או אחרת, אך הוא לא יודע איך זה יקרה. החיים כל כך בלתי צפויים והפכפכים עד שאין אדם, ממשל או מוסד שבאמת יכולים לתכנן בוודאות מלאה הצלחה או ישועה. "מיטב התחבולות של עכברים ואנשים", כדברי השיר, בלי ספק מתבטלות בגלל אירועים ונסיבות שאיננו מסוגלים לצפות בשום פנים ואופן. זה לקח חשוב אחד שאנחנו לומדים מפרשת השבוע. יוסף ניצל מחיי עבדות ומכלא והופך למשנה למלך בן-רגע כמעט. הוא בטוח שהקב"ה יגאל אותו, שחלומותיו לא היו רק משובת נעורים, שהוא אכן נועד לגדולה ולתהילה, אבל אין לו מושג איך זה יכול לקרות. נדרש שילוב של אירועים חריגים ואפילו רגילים – הכליאה של שרי פרעה באגף בכלא שבו יוסף נמצא וחלומותיהם המוזרים – כדי להעלות את יוסף למעמד שליט על ארץ מצרים. מי יכול היה לכתוב דרמה כזאת לפני שהיא התרחשה במציאות? אך במציאות כלום אין זו הדרך שבה תמיד מתנהלים החיים של כל אדם ובוודאי של עם היהודי? כולנו יוסף, בטוחים בגאולה ובהצלחה, אך אין לנו שמץ של מושג איך הן יבואו בסופו של דבר.
רבים משתתפים בגאולתו ובהצלחתו של אדם. זה נכון שבעתיים כשמדובר בחיים הלאומיים של העם היהודי. אנחנו בתמימותנו אולי חושבים שזה תמיד תלוי רק בנו, אבל לקב"ה יש דרכים משלו, כדברי חז"ל, יש לקב"ה שליחים רבים שעושים את מצוותיו. פעמים רבות הם עושים זאת בבלי דעת ובוודאי בלי ידיעה שהם ממלאים ייעוד אלוקי. שר המשקים, הסוהר בכלאו של יוסף, אפילו פרעה עצמה בוודאי אינם ערים לתפקידים ולמעשים שהגורל ייעד להם. יש מקצב בלתי נראה שמוביל את החיים היהודיים וכל אדם בעולם יכול להיות שליח של האל שעוזר להגשים את הייעוד היהודי. ייתכן שאיננו אוהבים את כל השחקנים בתסריט, אבל לכולם יש בו תפקיד. משום כך מזכירים לנו כל הזמן את השאלה הנצחית "מאין יבוא עזרי?". בדרך כלל הוא בא מנסיבות לא צפויות ומאנשים שזרים לנו לדרכינו ואפילו לתקוות ולמטרות שלנו. הדרמה של החיים היא אינסופית וסבוכה. התורה הזהירה אותנו מפני כל זה כשאמרה "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת." אבל תמיד יש "מקץ", סיום, הגשמה והשגה של היעדים. האופן שבו ה"מקץ" הזה מתרחש הוא התעלומה הנצחית של החיים.