וירא
אלוקים נגלה לאברהם בפסוק הפותח של פרשת השבוע. איך אלוקים נגלה לו? חז"ל אומרים לנו שהוא נגלה לו בצורת אורח שבא לבקר אותו ולרומם את רוחו בימי המחלה והכאב שאחרי ברית המילה. מקורו של הערך היהודי של ביקור חולים הוא בחיקוי מידה טובה זו של הקב"ה כפי שהיא מתגלה לראשונה בהתגלות הזאת של האל לאברהם. האל מתגלה לאברהם באמצעות שלושה נוודים שמחפשים מקום לנוח, לאכול ולשתות. הנוודים האלה הם מלאכים ושליחים של הקב"ה. זאת אחת המעלות של ביתם של אברהם ושרה: אורחים יכולים לבוא אליו כנוודים במדבר ולצאת ממנו כמלאכי האל. עוברי האורח הם אלה שמביאים לאברהם ולשרה את המסר בדבר ההמשכיות והנצחיות של החיים היהודיים. שרה תלד את יצחק אחרי עשרות שנים של עקרות. אלוקים בישר לאברהם את החדשות החשובות האלה באופן ישיר לפני כן, אך הוא בחר להודיע לשרה, זאת שנהנית באופן ישיר מהברכה, בצורה עקיפה, באמצעות אורחים זרים שמגיעים לאוהלה ושהיא מאכילה בטוב לבה. יש תובנה גדולה בכך שהאל בחר להעביר לשרה את הבשורה באמצעות בני אדם, לכאורה. אם נוכל להקשיב בתשומת לב למה שאנשים אחרים אומרים לנו, לפעמים נשמע בדבריהם גם מסרים אלוקיים.
אני חושב שזה גם מסביר למה שרה צחקה בתחילה לדבריהם של המלאכים. ברור שהיא חשבה שזאת הבטחה סתמית או איחול של נוודים, ולכן דחתה את דבריהם. בתחילה היא לא שמעה את קול האל בדברי המלאכים אליה. משום כך היא לא התייחסה לדבריהם ברצינות. האל גוער בה על הגישה הזאת ושואל "למה זה צחקה שרה?" אברהם, ששמע את הבשורה ישירות מפי האל, הבין שהמסר אמיתי ורציני. שרה הייתה צריכה להאמין למה שנראה לה כמשאלה של בני אדם, ולכן היא לא התייחסה אליה ברצינות. אך האל תבע ממנה, כפי שהוא תובע מכל אחד מאתנו, לשים לב למה שבני אדם אחרים אומרים לנו, מפני שאולי נבין שגם דרך דבריהם האל עצמו מדבר אלינו, כביכול. לקב"ה שליחים רבים ודרכים רבות להגיע לכל אדם, אך אנחנו חייבים להיות קשובים כדי לשמוע את המסרים שמגיעים משמים. אסור שהם ייפלו על אוזניים ערלות או על נפשות לא קשובות. במידה רבה, היכולת להאזין לקול הבלתי נשמע משמים היא מבחן ליהודי ולמה שהוא הצליח להשיג בחייו. בסופו של דבר, שרה שומעת ומאמינה, יצחק נולד, והרציפות היהודית זוכה למימוש ולהגנה.