Printer Friendly
כי תבוא
למילה "כי" יש כמה משמעויות. המשמעות הכי נפוצה בתורה היא "אם", אך יש לה גם משמעות של "כאשר", וזאת משמעות המילה "כי" בפרשת השבוע. אבל העברית היא שפה עם הרבה רבדים ופנים. אוצר המילים שלה חסכני – באנגלית יש אוצר מילים גדול פי עשרה – אך היא עשירה במשמעויות ובדקויות. גם כאשר משתמשים במילה במובן מסוים, היא ממשיכה לשמור על היבטים מסוימים מהמובנים האחרים שלה שמופיעים בצורות ובמבנים דקדוקיים אחרים. לכן, על אף שהמילה "כי" שמופיעה בפרשה שלנו פירושה בוודאי "כאשר", בכל זאת היא שומרת על גוון משמעות שניתן לפרש אותו כ"אם".
התורה מבקשת לרמוז לנו שבשביל העם היהודי החיים בארץ ישראל אינם דבר ודאי. למקרה שמשמעות המילה "כי" לא הספיקה כדי להבהיר לנו את המסר הזה, יש בפרשה גם דברי תוכחה ארוכים ומפורטים להחריד שמראים לנו את האחיזה המהוססת באמת שיש לנו על האדמה הזאת. ארץ ישראל נקנית בייסורים, כך אמרו חז"ל. זאת ארץ שקשה להשיג וקשה להחזיק בה. על התורה אמרו חכמינו "דברי תורה קשים לקנות ככלי זהב ונוחים לאבד ככלי זכוכית". אפשר לומר דבר דומה על ארץ ישראל, בכל מה שנוגע לעם היהודי.
הפרשה מבהירה שהיחסים בין עם ישראל לארץ ישראל מבוססים על המצוות. החלק הראשון בפרשה עוסק במצוות הביכורים, המנחה מהפירות הראשונים של העונה, ובמצוות שמתייחסות למעשר התבואה ולפדיונו במטבעות שיובאו לירושלים. כל ההלכות שנוגעות לארץ ישראל ולתנובתה נועדו להזכיר לנו את ייחודה של הארץ הזאת ואת קדושתה הפנימית.
אם היהודים מתייחסים לארץ ישראל כסתם עוד ארץ או מקום על פני האדמה, אז שהותם בארץ תהיה זמנית ולא ודאית. כפי שהקב"ה לא מרשה לעם היהודי לראות את עצמו כעם ככל העמים, הוא לא מרשה לנו לראות את ארץ ישראל כמקום ככל מקום אחר. הציונות למדה בדרך הקשה שאוגנדה איננה הארץ המובטחת לעם היהודי. הקושי בהתייחסות לארץ ישראל כמקום ייחודי נמצא במטלות המעשיות של החיים, בפעילות היומיומיות של החברה, הממשלה והעם. איך לחיות חיים נורמליים לכאורה בארץ שהתורה מגדירה בעבורנו כמקום מיוחד ולא נורמלי – זה האתגר הגדול של העם היהודי בעולמנו היום.
אני מקווה שנוכל לעמוד בו בהצלחה גדולה יותר מזו שעמדו בו אבותינו בעבר.
שבת שלום,
