Printer Friendly
עקב
הנאום הארוך של משה רבנו לבני ישראל נמשך. הוא מתאר בפניהם את הברכות ואת הסכנות שממתינות להם בארץ ישראל. הוא יודע שהם יצטרכו להתמודד עם פיתויים כשיתבססו במולדתם העתיקה-חדשה. משה רבנו רואה את עמו כמי שתמיד בעל נטייה לחזור לסורו כשהוא חולף ליד מקום שאפשר להשיג בו משהו שלא נגמל ממנו. לבני ישראל תמיד היתה נטייה לחזור לדרכי מצרים, להשפעה של החברות הפגאניות שהקיפו אותם ולהיכנע לקסמן המוזר.
משה רבנו יודע שהוא לא יהיה לידם כדי להגן עליהם, ולכן הוא צופה בעצב רב שהקשיים יתגברו ויכריעו אותם. הכניסה לארץ החדשה, הצורך לחיות בסביבה טבעית ולא על-טבעית, כפי שעשו עד כה, הצורך להסתגל למנהיגות חדשה ולאתגרים שונים – כל אלה גורמים שהגבירו את הקשיים והמתיחות שחשו בני ישראל.
האזהרות של משה רבנו אינן מוגבלות לדורו או לדור של יהושע אלא מכוונות לעם היהודי בכל הדורות. היהודים תמיד נתונים להשפעות זרות ואנטי-תורניות. איך מתגוננים מפני הקושי המתמיד הזה בחיי החברה – זה עדיין האתגר הנצחי של החיים היהודיים בכל הדורות.
בימינו, המאבק הזה התעצם עם הקמתה של מדינת ישראל בארץ ישראל. בקיצור, השאלה היתה ועודנה איך להישאר יהודי, מבחינה לאומית ואישית, בעולם לא-יהודי גדול ורב השפעה.
הפיתרון של משה רבנו הוא פיתרון אמיתי ובדוק: לימוד התורה וערכיה וקיום מצוותיה. אין פיתרון אחר "לבעיה היהודית". ההיסטוריה של החיים היהודים במשך אלפי שנים זועקת את התשובה הזאת. משה רבנו מזהיר אותנו שלא לחפש תשובות אחרות, נעימות לכאורה, שבסופו של דבר רק יפשטו את הרגל ויולידו עוד בעיות ואסונות. אנשים תמיד מחפשים את ה"עקב", את הסיבה והגורם לבעיות ולקשיים של העם היהודי. משה רבנו משיב לבעיית "עקב" ומסביר שזה תלוי רק בנו, שעלינו למלא את התפקיד שהקב"ה נתן לנו.
הקב"ה בסופו של דבר לא מוכן להרשות לעם היהודי לחזור לחטוא. העם יכול לחשוב שמצוות האל אינן רלוונטיות לחברה שלנו או למצבנו בחיים, אבל המציאות היא שההוראות האלה הן המפתח להגשמה אישית ולקיום ושגשוג יהודי.
"עקב" הוא התשובה המוחלטת להבנת עולמנו ולהתמודדות עם האתגרים החברתיים שניצבים בפנינו. רש"י אומר ש"עקב" מתייחס גם לרעיון שאנשים רומסים בעקבם את מצוות האלה במחשבה שאינן נוגעות לחייהם. לכן משה רבנו מבקש שנזכור גם את מרכיב הסיבה ב"עקב", כדי להזהיר אותנו שלא נרמוס את מורשתנו ולא נתעלם מהייחוד שיכול להציל אותנו מהמכשלות של העולם הלא-יהודי, שאין בו ערכים קדושים או מטרות נעלות. משה רבנו אומר לנו דברים נכוחים וברורים. ראוי שנטה להם אוזן.
