Printer Friendly
קורח
המשנה מציגה דעה שאומרת ש"פי הארץ" שנפער ובלע את קורח ועדתו נוצר כבר בבריאת העולם. הרעיון הזה אומר לא רק שהנס היה חלק מן הטבע עצמו ונכנס לפעולה בזמן הנכון ובמקום הנכון אלא שגם חטא המרד, שהוליד את הצורך בתופעה הרסנית זו, הוא חלק מטבע האדם מקדמת דנא. קנאה, תאווה לכוח בכל מחיר, דמגוגיה וצדקנות שקרית הם חלק בלתי נפרד מחיינו, ובוודאי מן החיים הפוליטיים והציבוריים.
חז"ל אמרו שכל בני האדם מושפעים מן הכבוד והמעמד שהם מקבלים בעולם. חז"ל אומרים שזה נכון אפילו בעולם הבא! אנחנו כועסים כשאחרים מצליחים, בייחוד כשאנחנו מרגישים שאנחנו ראויים הרבה יותר מהם להצלחה ולכבוד. היטלר הצליח לדחוף את העם הגרמני למעשים איומים של מלחמה ולרצח אכזרי של חפים מפשע בגלל הקנאה, השנאה ורגשות הטינה העמוקים ששררו בגרמניה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והסכם ורסאי שבא בעקבותיה. אנשים חשים מרומים כשהם לא מרגישים שהם מקבלים את המגיע להם, גם אם תחושת הזכאות שלהם בטעות יסודה.
טינה כזאת יכולה להתפתח ולהוליד תוצאות הרות אסון, כפי שאנחנו רואים בפרשת השבוע. הזעם והעלבון שקורח חש לאחר שלא נבחר לכהונה ולכיבודים אחרים מגיע לבסוף לנקודת רתיחה, והוא תוקף את משה ואהרון. הוא מוצא לו בעלי ברית לעימות עם משה בקרב אנשים ממורמרים ומרדנים.
המפתח להתחמקות מבור יקוש זה (משחק המילים לא מכוון) הוא הימנעות משחצנות ומיוהרה. בקיצור, ענווה. אפילו הרמב"ם, שמתנגד לקיצוניות בכל תחום בחיים, אומר שכאשר מדובר בענווה, ההפרזה מותרת ואפילו רצויה. אדם שמאמן את עצמו בענווה יכול להתעלם מפגיעות ומעלבונות, מכוונים או לא מכוונים, ולפתח לעצמו דימוי עצמי חזק שיכול להתנער בקלות מחוסר ההגינות, לכאורה, שבמערכת השכר והעונש בעולם הזה.
קורח קובל מתוך חולשת האופי שלו ולא מתוך כוח אמיתי או אמונה בעצמו או במאבקו. קורח מנסה להוריד את משה לרמה שלו ומסרב לנסות להעלות את עצמו לרמתו של משה. הוא מתרועע מרצון עם אנשים שמוכרים כבעייתיים ומחרחרי ריב על מנת לחזק את האגו שלו. כך הסכסוך מדרדר למאבק בין היהירות של קורח לענווה של משה, ענווה מוחלטת שאין דומה לה.
במאבק הזה לכל אורך ההיסטוריה האנושית והיהודית, מנצחת תמיד, גם אם זה מפתיע, הענווה ואלה שבוחרים בה. זאת המשמעות דברי חז"ל שאמרו שמהבור באדמה שבו נבלעו קורח ועדתו עלה קול שהכריז "משה אמת ותורתו אמת". הטרגדיה של קורח פוקדת אותנו בכל דור, אך אל נשכח שאיתה חוזר גם נצחונו של משה.
